אגודת אזוב מדברי ב

הקדמת המחבר

מה יוסיף כבוד אנשים למבקש דעת ודורש בינה בהנשא רוחו בקרבו יזכור יום שום כל רגשי זכרון צדקתו לאל. כאמרם ע"פ רגזו ואל תחטאו יזכור לו יום המיתה בברכות (דף ה') וראיתי בחי"ת למו"ה הגאון החסיד המנוח מוה' שלמה זלמן ז"ל כהרב המאה"ג הצדיק מוה' אברהם זצ"ל שהיה רב בק"ק זלאטשוב ונפטר ביום ח' אב תקצ"א לפ"ק שעמד ע"ד הגמ' שם במה דאמרי' לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר שנאמר רגזו ואל תהטאו אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא ק"ש שנאמר על משכבכם. אם נצחו מוטב ואם לאו יזכיר לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה שקשה למה כולי האי יזכיר לו תיכף יום המיתה. ותי' שי"ל דנגד ארבעה כתות האנשים הנרמזים בארבעת המינים שבלולב הדם אתרוג וערבה שחשכם הפייטן ע"פ המדרש קא דרשינן הכא להאי קרא שלבעלי תורה ומצות סגי בהרגזת יצה"ט על יצה"ר בלבד. ולהוגי תורה מבלי התאמצות בקיום מצות טוב לחם עכ"פ שיתאמצו לעסוק בתורה שמביאה לבסוף לידי מעשה ולשומרי מצות כשאין עוסקים בתורה טוב שיקראו ק"ש בקבלת עול מלכות שמים [ואמנם נסיב לה קרא בלשון על משכבכם שקאי על ק"ש דערבית משום דבתורה נמי כתיב ובשכבך ובקומך ובאמת יש לומר דקבלת עול מלכות שמים דערבית מעולה על קבלת מלכות שמים דשחרית משום דבשל שחרית מייחד האדם כל מעשיו לה' לבדו כי הוא ית' הנותן לו כח לעשות חיל אולם בשל ערבית מקבל על עצמו מלכות שמים במסירת נפשו רוחו ונשמתו לה' שמפקידם בידו ית' בעת שנתו ע"כ קבלת עול מ"ש דערבית עולה על של שחרית דבשל שחרית מייחד רק הכחות הגופניות ובשל ערבית מייחד כל פנימיות רוחניותו להי"ת] ולמי שאינו ח"ו לא עוסק בתורה ולא מתאמץ בשמירת המצות צריך להזכרת יום המיתה במה שמיתתן של רשעים באסכרה דדמי' לפיטורא בפי ושט שקשה הוצאתה אכל בצדיקים שנפטרו מצרות העוה"ז שהיו כל ימיחם במלחמת היצר נאמר ותשחק ליום אחרון

והנה זכרון היום ההוא העיר את רוחי באשר לא ידע האדם עת פקודתו ראוי ונכון להשאיר אחריו ברכה לדורות כמו שאמרו ז"ל אם אין לארם מצוה קבועה לדורות מה הנאה יש לו ונתתי אל לבי לקבוע בדפוס מהחידושים אשר חנני ה' בתוה"ק ובחרתי בחי' שו"ת וחקירות להלכה על סדר חלקי הש"ע ובחי' מס' שבת פ' ר"א דמילה אשר חנני ה' בלמדי בשנות תר"ה ותר"ז ע"פ התעוררת כבוד אאמ"ו הגאון זצ"ל וסדרתים בשנת תר"י. וראיתי כי נכון לספח להם יתר החי' שחנני השי"ת במס' שבת ומס' עירובין. הגם שלא עמדה לי השעה לסדרם בסדר נכון ופתחתי בקצת דברי אגדה. ואני תפלה לה' שיזכני להוציא לאור יתר החי' אשר לי בגפ"ת ודברי אגדה. ובזכות אבותיי ואבות אבותיי הגאונים וצדיקים יסודי עולם הנני נתלה כי יאר פניו אתנו והנה מצאנו להרבה מחברים זי"ע מעלים על ספרם ייחוס אבותם ומקור קדושת מחשבתם. ולענ"ד הוא מכ' טעמים הא' לעורר זכות אבותם ע"ד אומרם ביומא פ' אמר להם הממונה שמזכירים האיר פני כל המזרח עד שבחברון כדי לעורר זכות אבות ישני חברון. הב' למען ידעו דור אחרון הבנים אשר יולדו לחם צור חוצכם בקדושה וייחוס מקורם בטהרה. לבל יליזו אורחותם ולכל ירחיקו מדרכי אבותיהם הקדושים ע"כ גם אנכי לא אמנע מלהעלות בזה אשר מצד אאמ"ו הגאון זצ"ל יצאתי ממקור קדושת המהרש"ל ומוהרש"א ומוהר"מ לובלין ושל"ח ומוהר"ם פדואה ומוהר"י מינץ ומוה' פייבל פרעמסלא תאומים ז"ל. ומצד א"מ הרבנית הצדיקת מ' שפרה מרים תי' [ה' יאריך ימי' ושנותי' תכלה בנעימים תשיש ותגל נפשה בשמחת בנותיה הצנועות ויקרות רוח אחיותיי תי' וכל צאצאיהן יפרחו כגפן ויתנו ריח כלבנון ועיני' רואות עד ביאת ינון] בת אאזמ"ו הגאון הקדוש מ' אפרים סג"ל זצ"ל הרב דק"ק קויל הנני דור עשירי לרבינו מוהר"ל מפראג ונין להגאון מ' יצחק זעליג ז"ל קרא המתייחס בספר איל המילואים זכותם וזכות כל הגאונים וצדיקים יסודי עולם אשר מחלציהם הנני יוצא מכל הצדדים וצדי צדדים יעמוד לי ולזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו עד סוף כל הדורות ונעבוד את ה' באהבה וביראה ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו בעוה"ז ובעוה"ב ונזכה להחזיר פקדון נפשותינו בכשרון מעשים טובים בקדושה ובטהרה

והנה אודה לה' חסדו אשר הגדיל עמי לעזרני עד הנה. ואתחנן על העתיד יחייני ויקיימני ובין היושבים לפניו ית"ש יתן חלקי להאר נרי במאור תוה"ק גם על צאצאי וצאצאי צאצאי בני הרב הגדול מ' אפרים שלמה נ"י הרב בעיר מלעשין ונכדיי בניו הב' נחום יהודה נ"י והילד אברהם ישכר חיים נ"י וחתניי הרב הגדול מ' חיים ישכר ג"י ובנו הב' רפאל זאב נ"י והרבנים המופלגים בתורה ב"א מ' אלעזר יהושע הלוי נ"י ושארי מ' אחרן פנחס נ"י וט' שלמה נ"י ישפוך ה' רוח קדשו ויזכו לשבת באוהל תורה זללין בעמקי ההלכה מתוך עושר וכבוד ה' לעולם ובנות בנותיי האשה הצנועה מרת אסתר גליקנא תחי' מ' מלכה רחל תחי' מ' גיטל תחי' ומ' שריל תחי' והבתולה חי' טויבא תהי' הנולדות לי מאשתי הראשונה. הרבנית הצנועה המפורסמת בשערי' בכשרון מעשיה המנוחה מ' בילא פויגל ע"ה בת הגאון קדוש ה' מ' שלמה זלמן זצ"ל שהיה רב בעיר זלאטשוב תנצב"ה את ה' ועל משכבה תנוח במנוחה נכונה ותעמוד לגורלה לקץ הימין בב"א וכלתי הרבנית הצנועה תחי' ונכדיי הבתולה והילדות תחי' אשר חנן ה' אותי מבני שי' ובנותיי תי' יחיים ה' וכן ירבו וכן יפרוצו ברוב טובה. וברכה לאוי"ט אוכי"ר. והאשה אשר עמדי הרבנית הצנועה מ' רבקה לאה תחי' בת הרב המאה"ג המנוח מ' זאב וואלף ז"ל ובתי אשר ילדה לי הילדה בילא צפורה תחי' יחיים ה' כימי עולם על פלג מלא ברכת אלקים ויזכו עמנו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל קדשו בימיהן ובימינו ישוב ה' שבות עמו להרם קרן יראיו יגל יעקב ישמח ישראל בב"א: ובער מדותי הצנועות וישרות בלבותן. ובעליהן גיסיי הרב המאה"ג נ"י והרבנים המופלגים ובניהן ובנותיהן וכל אנשי משפחתינו ומשפחות נשותיי ה' ישמרם ויחיים מאת ה' אבקש רחמים וארבה תחנונים יהי נועם ה' עליהן ומעו"ע בכל דרכיהם ישכילו ובכל אשר יפנו בצדקת ה' ישכילו עד עת שירחם ה' את שארית ישראל וגאולת עולם תהיה להם. גם בעד הישרים בלבותם אנשי המקומות אשר גרתי בם וחייתי לחם לעין עדתם. המה קהלות עדת ישורון בעיר פיעטרקוב דקויא ודאברין ופ"ק לוביטש. האנשים אשר החזיקו אותי ואת ב"ב שי' בשבתינו עמהם והשגיחו עלינו בעין חמלתם כיד ה' הטובה עליהם נפשי נועם תבקשי ואת ה' תדרשי. ישאו ברכה מאת ה' וקרנם ירום וינשא למעלה למעלה ככל משאלות לבבם לטובה כיר"א

וקראתי שם הספר אגודות אזוב מדברי באשר מספר האותיות עם השלש תיבות עולים במספר שמי מיכאל דוב בן ישכר. ובשגם שר"ת שלהם יודו. אגודות "אשר "זכה "וחידש "בלימודו "מיכאל "דוב "בן "רבי "ישכר. ואני תפלה חנני אלקי' ויברכני להאר פניו אתי ועיני יאירו במאור תוה"ק לכוין לאמתת. ויהי נועם הא' עלינו מעו"ע ולא נבוש ולא נכלה מאבותינו אני וזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות אמן: