אגודת אזוב אורח חיים ז

שאלה א א מענין הקידוש שנוהגין עכשיו לקדש בבית הכנסת אריך או לא אריך

א תשובה זו מחלוקת רשינה וקדומה בין הראשוני' ז"ל שהרא"ש וטור וש"ע סי' רס"ט כתבו לבטל המנהג כיון דמעיקרא לא איתקן אלא משום אורחי' דאכלי ושתו בחצר בה"כ א"כ עכשיו דליכא אורחי' הו"ל ברכה לבטלה דאין קידוש אלא במקום סעודה ובתשובת הרשב"א סי' ל"ז כתב שכן דעת רבינו האי והרי"ץ גאות ז"ל אולם הרשב"א בתשו' שם ובסי' שכ"ג כתב שדעת רב נטרונאי ועמו חבל נביאי' להחזיק המנהג הזה ושכבר פשטה הוראה כמותם ולזה הסכימה דעתו ג"כ שיש לחזור אחר יין לקידוש בבה"כ וכן דעת רבינו יונה והר"ן ומהרי"ל וש"א ז"ל וא"כ מי זה יערב לבו להכריע ביניהם מ"מ נחזי אנן ואענה את חלקי ליישב המנהג הנה הרא"ש בפ' ערבי פסחים ק' הבי' בשם הר' יונה שכתב דאינה ברכה לבטלה דהא דאמרינן אין קידוש אלא במקום סעודה היינו מדרבנן אבל עיקר הקידוש מן התורה הוא כדכתיב זוכרהו על היין בכניסתו הילכך כיון שיש בני אדם שאין יודעי' לקדש נהגו לקדש בבה"כ כדי שיצאו מידי קידוש דבר תורה והשיג עליו הרא"ש ז"ל א"כ מאי פריך ולשמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא לימא להוציא מי שאינו יודע לקדש בביתו ותו דאין קידוש אלא במקום סעודה משמע שאינו קידוש כלל עכ"ד אולם הרמב"ם פכ"ט מה' שבת כתב דקידוש היום מדאורייתא הוא אפילו בלא יין וכן דעת התוס' פ' ע"פ ק"ו ב' ד"ה מקדש ובסוכה ל"ח וא"כ בהכרח לומר הא דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה היינו הקידוש דרבנן שקבעוהו על היין אינו אלא במקום סעודה ומטעם שפי' הרשב"ם דסברא הוא דכיון שהוקבע קידוש על היין מסתמא על היין שבשעת סעודה הוקבע דחשיב אבל הקידוש דבר תורה כבר יצא בקידוש שבתפלה בלי יין הילכך כיון שיש בני אדם שאין יודעים לקדש ולהתפלל כגון נשים ועמי הארץ נהגו לקדש בבה"כ כדי שיצאו ידי קידוש דבר תורה אלא מיהו לשמואל פריך שפיר למה לי לקדושי בבי כנישתא על היין דאי משום נשים ועמי הארץ שיצאו ידי קידוש של תורה סגי בלא יין ועלה משני שפיר משום אורחי' דאכלו ושתו בבי כנישתא ויוצאין בו לגמרי אפי' מדרבנן דלדידהו הו"ל מקום סעודה וא"כ השתא נמי דליכא אורחי' לא הוה ברכה לבטלה דבעי' לאפוקי נשים ועמי הארץ ידי קידוש של תורה ואעפ"י שלזה אין צריך כוס כיון שכבר נתקן על הכוס אין בידינו לבטל תק"ח כיון דאין בו חשש ברכה לבטלה ושוב דגם עכשיו זימנין דאיכא אורחי' דאכלי ושתי בחצר בה"כ כמ"ש בתשו' הרשב"א שם להדי' והביאו המ"א וכשהוא על הכוס יצאו בו לגמרי אפי' מדרבנן (וכן לרב ור"י דס"ל יש קידוש אפי' שלא במקום סעודה) ואחז"מ כן בס' משבצות זהב אבל השם יודע ועד שהייתי בר מזלי' בהא ופשוט הוא בעיני אולם דאכתי איכא למשדי ביה נרגא לפי מה שהעלה המ"א בסי' רע"א דמן התורה יוצא ידי קידוש במה שהזכיר שבת בתוך התפלה וכן הסכמת אחרוני' **(הגה"ה וכן משמע פשטא דלישנא דהש"ס פ"ה דברכות ל"ג ב' שאמר מה קידושא אע"ג דמקדש בצלות' מקדש נמי אכסא הבדלה נמי אע"ג דאבדיל בצלות' מבדיל אכסא ואם אי' דאינו יוצא מה"ת בקידוש שבתפלה בלי יין מאי ראי' מקידוש להבדלה דגבי קידוש לא סגי מה"ת בלי כוס משא"כ הבדלה דכולה דרבנן ולדעת רבינו יונה דלעיל צ"ל דה"ק כמו שמצינו בקידוש שצריך כוס מן התורה ה"נ יש להיות בהבדלה שהוא מדרבנן דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון אבל לשון אע"ג אינו מדוייק לפי"ז.)** א"כ הרי יצאו כולם ידי קידוש של תורה בתפלת ערבית מאי איכא משום נשי' ועמי הארץ שאין יודעים להתפלל עם כ"ז הנם יוצאין ידי קידוש של תורה במה ששומעין מש"צ ברכת מעין שבע שיש בו ג"כ הזכרת שבת והכי איתא בהדי' בירושלמי שהביאו התוס' ד' ק"ו ד"ה מקדש והרא"ש שם וז"ל אמר רבי יוסי בר בון נהיגין תמן מקום שאין יין שליח צבור יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש ישראל ויום השבת ע"כ וא"כ עכשיו שהש"צ אומר ברכת מעין שבע בכל שבת עפ"י מה דאיתא בש"ס דילן פ' במה מדליקין שתקנו כן משום סכנת מזיקין (ועמ"ש לקמן בביאור הירושלמי) כבר יצאו כלום בזה ידי קידוש של תורה מעתה הקידוש שאומר אחר כן על הכוס כשאין אורחי' האוכלי' בחצר בה"כ הו"ל ברכה לבטלה

ב והנה לדעת הטור בסי' רס"ח שאין הש"צ מוציא בברכת מעין שבע זו את מי ששכח להזכיר של שבת בתפלת ערבית (שדינו כמי שאינו בקי שיכול הש"צ להוציאו בעלמא וכאן אין מוציאו) משום דאין יכול להוציא בברכת מעין שבע תפלת שבע ברכות ע"ש וכיון שכן ודאי אין הש"צ מכוין להוציא לשום אדם בברכת מעין שבע לא בתפלה ולא בקידוש דבתפלה אין יכול להוציאו ובקידוש אין מן הצורך להוציא כיון שבל"ז הוא מקדש על הכוס בשביל האורח' ואמטו הכי מעיקרא נמי לא איתקן אלא משום סכנה כדאי' בשבת כ"ד ולא משום להוציא את שאינו בקי וכיון שאין הש"צ מכוין להוציא שום אדם בזה אין השומע יוצא בזה ידי קידוש של תורה לכן הקידוש שאומר אח"כ על הכוס שמכוין להוציא את הרבי' מידי קידוש של תורה לא הוה ברכה לבטלה משום נשים ועמי הארץ כנ"ל ובזה מיושב ג"כ קושי' הרא"ש דלעיל בהא דפריך לשמואל למה לי' לקדושי בבי כנישתא לימא כדי להוציא נשים ועמי הארץ ידי קידוש של תורה זה אינו דהכי פריך דאי משום קידוש של תורה הא סגי בברכת מעין שבע שומעי' מש"צ והו"ל לתקוני מעיקרא שהש"צ יכוין להוציאם ידי קידוש של תורה בזה ולא צריך לקדושי כל עיקר ועלה משני דמעיקרא איתקן לאפוקי אורחין ידי חובתן אפי' מדרבנן דלא סגי בלא כוס וכיון דתיקון לקדש על הכוס אין הש"צ מכוין עוד בברכת מעין שבע להוציא שום אדם בקידוש וכן בתפלה מטעמא דאמרן א"כ גם בדליכא אורחי' לא הוה בקידוש ברכה לבטלה משום נשי' ועמי הארץ שיוצאין בזה ידי קידוש של תורה ולא רצו עכשיו לתקן שיכוין הש"צ להוציא מידי קידוש של תורה בברכת מעין שבע ולבטל תקנת הקידוש בבה"כ משום דהאידנא נמי זימנין דאיכא אורחי' דאכלי בחצר בה"כ או בבית הסמוך לו כדאי' בתשו' הרשב"א ותו כיון דעכ"פ אין חשש ברכה לבטלה עדיף טפי לקיים תקנת חכמי' משום לא תטוש וכו' מה שאין כן הירושלמי דלעיל דס"ל דמעיקרא לא אתקן ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין בשביל להוציאם ידי קידוש של תורה כמו שיתבאר להלן בעזה"י א"ש דכיון שכן הש"צ מכוין להוציאם ידי קידוש בזה ויוצאין בו שפיר כנ"ל אולם לדעת הש"ע שם שפסק כדעת הגאונים דהש"צ יכול להוציא בברכת מעין שבע אפי' למי שלא התפלל ערבית כלל אלמא ס"ל שהש"צ מכוין להוציא הצבור מידי תפלת ערבית וא"כ יוצאין בו ג"כ ידי קידוש של תורה שהוקבע בתפלה כשאר כל אדם שיוצא ידי קידוש של תורה בתפלה אפי' בסתם דמעיקרא הכי איתקון לקדש בתפלה א"כ הדרא קושי' לדוכתיו דלפי"ז הקידוש בבה"כ שאומר הש"צ הוה ברכה לבטלה אי ליכא אורחי' (אולם בס' אלי' רבה הבי' כמה פוסקי' שהסכימו לדעת הטור)

ג איברא דבפ' ערבי פסחי' קי"ז ב' איתא אמר רב אחא ב"י וצריך שיזכיר יציאת מצרי' בקידוש היום כתיב הכא למען תזכור את יום וכו' וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו פי' רשב"ם צריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום בין בכוס ובין בתפלה של שבת בג"ש דפסח ובשאר מועדי' במה מצינו מפסח ע"כ (וע' בס' א"ר סי' ר' ע"א ס"ק ג' בשם בעל ה"ג שכתב דקידוש יו"ט נמי דאורייתא) והנה מה שפי' רשב"ם שצריך להזכיר יציאת מצרי' בין בכוס ובין בתפלה של שבת צ"ע שלא נמצא בנוסח תפלת שבת שבידינו זכר ליציאת מצרים כלל זולת בקידוש שעל הכוס לבד והנה כפי הנראה לכאורה דדרשה גמורה היא מדאורייתא א"כ אין אדם יוצא ידי קידוש של תורה בתפלה שאין בו זכר ליציאת מצרים ודלא כמ"א דלעיל **(הגה"ה והא דאי' בברכות פ"ה דף ל"ג מה קידושא אע"ג דמקדש בצלותא מקדש אכסא הבדלה נמי וכו' כדלעיל ר"ל דאי משום זכירת יציאת מצרים הי' להם להזכיר בתפלה ולא יצטרכו לקדש על הכוס אי לאו משום תרווייהו בתפלה ועל הכוס כנ"ל.)** וא"כ הוה א"ש דהקידוש בה"כ הוא בשביל להוציא נשים ועמי הארץ שאין יודעי' לקדש להוציאם מדי קידוש תורה שאין יוצאין בקידוש שבתפלה שאין בו הזכרת יציאת מצרים וכ"ש בברכת מעין שבע: ד אלא שיש להבין אם כן למה באמת לא קבעו יציאת מצרים בקידוש שבתפלת שבת שיוצאין בו דבר תורה כמו בקידוש שעל הכוס ועוד שעיקרו של קידוש קבעוהו בתפלה כדאיתא בברכות שם גם מאי שנא מתפלת יו"ט שקבעו בו זכר ליציאת מצרים מזה יראה דהך ג"ש דרב אחא ב"י לאו דרשה גמורה היא אלא אסמכתא בעלמא ומדרבנן הוא דאסמכוה אקרא הילכך