אגודת אזוב אורח חיים סו

דמים משא"כ בשינוי גמור דקני מן התורה אפי' כשלא יתן דמים לא הוה גזולה כנ"ל ד"ה ולקניוה וכו' כדמוכח ההיא דעוצבא וכו' בתוס' פ' מרובה ריש ד' ס"ז דחו זה וע"ש בפרש"י וק"ל

בפרש"י ד"ה וקרקע וכו' אי נמי קני מצוה הב"ע הוה עמש"ל דרש"י מפרש דהך מ"ט סתם עכו"ם וכו' אינו מלשון ר"ה אלא מלשון הש"ס שמפרש טעמא דר"ה משום הכי ולכן באם לא יחתכו האוונכרי נקט הש"ס שינוי רשות בהדי יאוש דקני לכ"ע כדי לאוקמי מילתא דר"ה אפי' כמ"ד יאוש לא קני ורש"י ז"ל מפרש באם יחתכו האוונכרי שיש לחוש ג"כ אליבא דכ"ע אפי' למ"ד יאוש קני דמ"מ הוה מצוה הב"ע כנ"ל והקשה מהרש"א ז"ל א"כ מאי פריך ולקניוה בשינוי מעשה או שינוי השם הא אכתי הוה מצוה הב"ע ותי' דדוקא כשקונים ביאוש לחוד כיון דבשעה שיחתכוהו אז יתחילו לקנות ביאוש הו"ל מצוה הב"ע אבל הכא פריך דלקניוה בשינוי מעשה ושינוי השם אף דבקנין היאוש ודאי יהיו גוזלים בקנין שינוי מעשה ושינוי השם באגודה שאח"כ לא היו גוזלים כיון שכבר קנאוה ביאוש גרידא בשעת גזילה עכ"ד והנה לפי הנראה לכאורה מפרש"י ז"ל בגיטין נ"ה ב' ד"ה כרת מאי עבידתי' וכו' שכ' דכי אמר עולא יאוש כדי לא קני לענין הקרבה קאמר ולא לענין הקדש וכו' דקאי בשיטת ר"ת שמפרש דבעלמא ס"ל לעולא יאוש כדי קני אלא לענין הקרבה לא מהני יאוש משום דהוה מצוה הב"ע אעפ"י שכבר קנה ביאוש וכמו שפרש"י כאן אי נמי קני מצוה הב"ע הוה וא"כ קושי' מהרש"א על פרש"י הוא עצמו קושי' התוס' שהקשו על פיר"ת דמאי פריך ולקניוה בשינוי השם הא הוה מצוה הב"ע ותי' מהרש"א אינו עולה בזה דהא התם גבי קרבן נמי איכא שינו השם השתא דמעיקרא חולין והשתא הקדש כמ"ש התוס' ואמאי הוה מצוה הב"ע הא עכשיו בקנין שינוי השם ליכא עבירה שכבר קנאה ביאוש גרידא כדפריך הכא דלקניוה בשינוי השם מה"ט דכבר קנאה ביאוש אולם לפמ"ש למעלה ליישב קושי' התוס' לפיר"ת הנ"ל דדוקא למ"ד יאוש קני הוא דס"ל דאפי' היכי שכבר קנאה חשיב תצוה הב"ע אבל למ"ד יאוש לא קני ס"ל ודאי דהיכי שכבר קנאה לא חשיב מצוה הב"ע ניחא גם פרש"י דהכא דלא כתב דהוה מצוה הב"ע אלא אי יאוש קני אבל הש"ס דבעי לאוקמי מילתא דר"ה אפי' למ"ד יאוש לא קני ומשום יאוש ושינוי רשות דהכי קיימל"ן וכן בעיקר הקושי' דלקניוה בשינוי השם לפי מה שפי' התוס' דהיינו ביאוש ושינוי השם מוכח דהיינו אי יאוש לחוד לא קני פריך שפיר דודאי למ"ד יאוש לא קני ס"ל דהיכי דקני כבר קודם עשיית המצות תו לא חשיב מצוה הב"ע כמש"ל

אמנם מפרש"י בגיטין נ"ה א' ד"ה לא קני לענין הקרבה ואפי' שמעינן שנתייאשו הבעלים לא קרינן בי' קרבנו עכ"ל יראה דלא נחית כלל לפיר"ת ז"ל דהא לא אתי עלה מטעם מצוה הב"ע אלא מטעם דלא קרינן בי' קרבנו אלא ס"ל כפי' התוס' לעיל במכילתין פ"ק ד' ט' שכתבו דודאי לענין הקדש קני מטעם יאוש עם שינוי השם דמעיקרא חולין והשתא הקדש לכן חל ההקדש אבל לענין הקרבה לא קני משום דבעינן קרבנו בשעה שמקדישו ע"ש וזה שכתב רש"י ז"ל דלא קרינן בי' קרבנו ר"ל קודם שמקדישו כיון דיאוש לחוד לא קני וס"ל לעולא דגם בעלמא יאוש לא קני הא אי יחוש קני דהוה קרינן בי' קרבנו בשעת הקדש לא פסיל משום מצוה הב"ע וא"כ הוא לכאורה הפך פירושו בכאן שכתב דאפי' היכי שכבר קני ביאוש קודם עשיית המצוה נמי פסול משום מצוה הב"ע אבל לפי' מהרש"א הנ"ל א"ש דהתם גבי קרבן שאני דאחר היאוש איכא נמי שינוי השם וכיון דבשינוי השם דהשתא הקדש ליכא עביר' שכבר קנאו ביאוש לא חשיב מצוה הב"ע וכדפריך נמי הכא ולקניוה בשינוי השם משום דכבר קנאו ביאוש אבל לעיל איירי ביאוש גרידא לכן כתב רש"י דאי נמי יאוש קני הו"ל מצוה הב"ע איברא שדברי מהרש"א ז"ל אינם נוחי' לי בזה חדא כיון שכבר קנאה ביאוש והוא שלו האיך שייך לומר שיחזור ויקנה בשינוי השם הא כבר הוא שלו והאיך שייך קנין אחר קנין ותו דהא קיימינן השתא דס"ל לר"ה יאוש לחוד לא קני כדפרשינן טעמי' משום יאוש עם שינוי הרשות הא יאוש לחוד לא ועכ"פ נוכל לומר דס"ל לר"ה יאוש כדי לא קני כדקיימל"ן וכיון שכן מאי פריך ולקניוה בשינוי השם או מעשה הא כיון שלא קנה מכבר ביאוש כשיקנה עכשיו ע"י שינוי השם או שינוי מעשה הו"ל מצוה הב"ע ותו קשה מהא דאמר לקמן גבי כשורא דמטללתא דעבוד תקנת מריש אמאי לא הוה מצוה הב"ע הא לא קני לי' מקודם ביאוש אלא עתה לכן נלע"ד לחלק לפרש"י בזה דס"ל דדוקא בקנין יאוש שבא ממילא והחפץ הוא בעינו בלי שום שינוי הוא דס"ל לרש"י ז"ל דאעפ"י שכבר קנה קודם עשית המצוה חשיב מצוה הב"ע אבל כשקונה ע"י שינוי מעשה שנשתנה החפץ מכמות שהי' בעת העבירה או ע"י שינוי השם שאין שמו עליו תו לא חשיב מצוה הב"ע הואיל ואשתני אשתני וכחפץ אחר דמי (דוגמא לדבר בפ"ק דר"ה ט"ז ב' דשינוי השם או שינוי מעשה מקרעי' גזר דינו של אדם דחשיב כאיש אחר) וחלוקה זו למדנו מספר המלחמות להרמב"ן בשמעתין וזה לשונו כיון דקנה אפי' ביאוש כדי שוב אין בו משום מצוה הב"ע ואין צריך לומר בשינוי מעשה או בשינוי השם דליתי' לאיסורא בעיני' ממש וכו' עכ"ל מבואר מלשונו שכתב ואין צריך לומר בשינוי מעשה וכו' דשינוי מעשה או שינוי השם עדיף מיאוש לחוד לענין מצוה הב"ע אפי' למ"ד יאוש קני וזהו דעת רש"י ז"ל וניחא השתא גבי קרבן לפרש"י דאי יאוש קני לא חשיב מצוה הב"ע משום דאיכא התם גם שינוי השם דמעיקרא חולין והשתא הקדש ואין שמו עליו לכן היכי דקני כבר קודם ההקדש וקרינן בי' קרבנו תו לא חיישי' למצוה הב"ע הואיל ואשתני כנ"ל וניחא השתא ההיא כשורא דמטללתא דעבוד בה תקנת מריש ולא חשיב מצוה הב"ע משום דאשתני דמעיקרא עצים והשתא מיקרי סכך והו"ל שינוי השם כדפרש"י התם כנ"ל

דף ל"א תוס' ד"ה אבל וכו' ועל חנם דחק וכו' שינוי החוזר לברייתו הוא עכ"ל הנה רש"י פי' דקננהו בשינוי מעשה ושינוי השם ולעיל כתבו התוס' דשינוי מעשה עם שינוי השם החוזר קונה מדאוריי' אלא דלפי"ז צ"ל גבי מריש דלא קני מדאורייתא משום דהתם לא חשיב שינוי מעשה במה שבנאו בבירה כמ"ש התוס' לעיל ד"ה ולקניוה וכו' א"כ ה"ה וכ"ש בגזל עצים וסיכך בהם דלא חשיב שינוי מעשה דודאי לא עדיף ממריש אולם לפמ"ש התוס' שם לחד שנוייא דמדהוצרך רב יוסף לשנויי בפ' מרובה ס"ז דמריש לא חשיב שינוי השם כלל מוכח דס"ל דשינוי השם החוזר לחוד קונה ואפי' בלי יאוש דהא גבי מריש איירי קודם יאוש וכ"כ התוס' בפ' מרובה שם הוה א"ש פרש"י דהוכרח לאוקמי בסוכה העשוי בראש העגלה ולא בגזל עצים וסיכך בהם דא"כ הוה שינוי השם החוזר דמעיקרא עצים והשתא סכך ותקשי לרב יוסף היכי ממעט לי' מלך הא קני לי' בשנוי השם ודידי' הוה ואולם מפרש"י בריש הפ' לא נראה כן לפי מה שביארנו שם)

בגמרא מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו לי' יש להבין דהא ודאי בעוד ההדס במחובר לא קרו לי' הושענא וא"כ הדר הו' לי' שינוי השם כשתולשו מן המחובר דמעיקרא אסא והשתא הושענא דהא בפ' הגוזל דף צ"ו אמרי' האי מאן דגזל דיקלא מחברי' וקטלי' לא קני משום דמעיקרא דיקלא מקרי והשתא נמי דיקלא מקרי וכו' משא"כ בזה דקרו לי' השתא הושענא והי' אפשר לי שב עפ"י מ"ש מהרש"א לעיל בפרש"י ד"ה וקרקע דהא דפריך ולקניוה בשינוי השם ולא חייש למצוה הב"ע משום דקנין שינוי השם אינו בעבירה שכבר קניא לי' מקודם ביאוש ע"ש וא"כ א"ש דהכא שהיאוש עם שינוי השם באין כאחד בשעת תלישא דלא קניא לי' מקודם הו"ל מצוה הב"ע אולם שדברי מהרש"א אינן מחוורי' בזה כמש"ל וכ"ש דקשה לפי' התוס' דהיכי דקני כבר תו לא חשיב מצוה הב"ע ויראה ליישב דרב הונא חייש אוני בשעת תלישה יפול לארץ ולא יאחזו בידם וא"כ לא יקנוה מיד עד שיגביהו מעל הארץ ואין כאן שינוי השם דהא אחר התלישה עודם בארץ הם ברשות בעלים ומקרי נמי הושענא כנ"ל

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם