אפיקי ים חלק א צ

אישן ג"י. והתם משום דבר שא"א לעמוד בו הוא

ז) ומ"ש כ"ת לתרץ קושי' בד' הרמב"ם ז"ל שנשבע שלא לאכול ז"י הוי דבר שא"א לעמוד בו. משי' הרמב"ם ז"ל עצמו דנשבע שלא אוכל אין נבלות וטריפות בכלל. וע"ז כ' לתרץ דזה כיון הרמב"ם במ"ש נשבע שלא אוכל כלום. והיינו דפי' בהדיא שאוסר עלי' גם נבו"ט. מלבד דהוא דוחק. יקשה ד' הכ"מ ז"ל שהק' מד' הירושלמי. ולהנ"ל לק"מ

ידידו הדוש"ת ומכבדו יחיאל מיכל ראבינאוויץ

ב"ה ר"ח כסליו תרנ"ד סלוצק

סימן לד

תירוץ על קושי' תוס' ז"ל שבועות (דכ"ד ע"א) בענין איסור חל על איסור באיסור הבא ע"י עצמו

א) שבועות (דכ"ג ע"ב) אמתני' דשבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב. פריך. אמאי מושבע ועומד מה"ס הוא. רב ושמואל ור"י דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים. וריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא אי במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן או בסתם ואליבא דר"ע דאמר אדם אוסר עצמו בכ"ש. בשלמא ר"י לא אמר כר"ל דמוקים לה למתני' כדברי הכל אלא ר"ל מ"ט לא אמר כר"י אמר לך כי אמרינן איסור כולל באיסור הבא מאלי' באיסור הבא ע"י עצמו לא אמרינן. ובתוס' שם הקשו ממתני' דכריתות המובא שם בע"ב דיש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ד' חטאות ואשם אחד וקחשיב מוקדשים אע"ג דאיסור הבא מעצמו הוא יעוי"ש שתי' לחלק בין איסור הבא מעצמו על עצמו לאיסור שהוא על כל העולם כמו מוקדשים

ב) ונ"ל דיש לישב קושי' התוס' ז"ל עפ"י מה דמבואר בדברי הר"ן ז"ל בנדרים (די"א ע"ב) גבי הא דבע' רמי בר חמא האומר הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים ומסיק הש"ס כגון דמחית בשר זבחי שלמים ומחית דהתירא גבי' ואמר זה כזה מאי בעיקרו קא מתפיס או בהתירא קמתפיס. וכתב ע"ז הר"ן ז"ל ואיכא דקשיא לי' אפי' אם תימצא לומר דבהתירא קא מתפיס כלומר שיהא כזה ממש דמחית קמי' אכתי ליתסר דהא אסור לטמאים מחמת נדרו תו אקשי' והא איכא נמי חזה ושוק שאסור לזרים מחמת נדרו. ולדידי לא קשה דאי מחמת נדרו ראוי הי' שיהא אסור לכל דהא הוא אקדשי' ואסרי' אכולי' עלמא אלא דלבתר זריקת דמים פקע לי' נדרא ואיסורא דטמאים ודחזה ושוק לזרים לא משום נדרא הוא דאי הכי הי' אסור לכל אלא איסורא הוא דרמי רחמנא עלי' וה"ט נמי דמתפיס בתרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים ומתפיס בבכור לאחר זריקת דמים לא מתסר כדמוכח סוגיין בסמוך אע"ג דאסירי לזרים משום דכיון דשרו לכהנים איסורי' לאו מחמת נדרי' הוא שאילו כן הי' איסור לכל אלא איסורא הוא דרמי רחמנא עלי' וכי מתפיס בי' בדבר אסור קמתפיס. עכ"ל

ג) ולפי דברי הר"ן ז"ל נ"ל לכאורה פשוט דמאי דקיי"ל דבקדשים קלים לית בהו מעילה מחיים רק באימורין לאחר זריקת הדם. וכן בקדשי קדשים לאחר זריקת הדם עדיין אית בהו מעילה באימורין כמבואר בכ"ד ע"כ לאו מטעם נדרי' הוא ולאו איסור עצמו הוא דאי מצד נדרו ואיסור עצמו הי' ראוי שהכל יהי' אסור דהלא הוא אסר בסתם ולא חילק בין אימורין לבשר ובין קודם זריקה לאחר זריקה כמו שהסביר הר"ן ז"ל לענין הבשר דכיון דאינו אסור לכל ולאחר זריקת דמים ע"כ דפקע לי' נדרא ואינו רק איסורא דרמי רחמנא עלי' דאי מחמת נדרו ראוי הי' שיהא אסור לכל כמו כשקרא על הככר שם קרבן סתם שאסור לכל. ועי' במהרי"ט ח"א סי' נ"ד. אנן נמי נאמר כן לענין האימורין דע"כ איסור זרות וחיוב מעילה דאיכא עלייהו עדיין לאו מכח נדרו הוא דאי מכח נדרו ראוי הי' שיהא אסור גם הבשר דהלא הוא אסר בסתם ולא חילק בין בשר לאימורין ובין קודם זריקה לאחר זריקה. וע"כ דאיסור נדרו שבא ע"י פי' כבר פקע לי' מכל וכל בין מבשר ובין מאימורין ואיסור מעילה דנשאר עדיין על האימורין בקדשי קדשים. או שנתחדש השתא לאחר זריקת דמים לגמרי בקדשים קלים אינו אלא מצד גזה"כ. ואיסור חדש דתורה הוא. ולאו איסור פי' ונדרו דהוא כבר פקע לגמרי לאחר זריקת דמים

ד) וא"כ א"ש המשנה דיש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ד' חטאות ואשם אחד. דהתם הרי אכל מאימורין דהיינו חלב ולאחר זריקת דמים דהי' גם נותר ונותר לאחר זריקת דמים הוא. וא"כ שפיר חייל איסור מוקדשין על החלב לאחר זריקת דמים אף לריש לקיש דלית לי' איסור כולל באיסור הבא מעצמו מ"מ מוקדשים לאחר זריקת דמים לאו איסור הבא ע"י עצמו הוא. רק בא מאלי' ע"י גזירת הכתוב ולא ע"י עצמו. ושייך גם כולל בזה. אף דעל הבשר ליכא איסור מוקדשים. מ"מ באימורין גופייהו שייך כולל דמגו דחייל איסור מוקדשים על יתר האימורין דאינן חלב כגון כליות ויותרת הכבד ולאו כל הקרב לגבוה אף דמקרו חלבים אסור משום חלב כמבואר ברמב"ם פ"ז מה' מאכלות אסורות ה"ה עיי"ש. ומגו דחייל אהני חייל איסור מוקדשים גם אחלב גמור בכולל. וא"ש. [ועי' לקמן בתשו' להגאב"ד דוואשלקאווע עוד בזה]

ה) וראיתי בס' אבני מילואים בתשובותי' סי' י"ב שכתב לישב קושי' תוס' הנ"ל עפ"י מאי דאיתא בתמורא די"א האומר רגלה של זו עולה כולה עולה משום דפשטה קדושה בכולה. ואיתא שם דאם הקדיש דבר שהנשמה תלוי' בו ד"ה דפשטה קדושה בכולה וכיון דעל הבשר חייל ההקדש ממילא פשטה קדושה בכולה גם על החלב ואפי' לא הקדישו. ואי משום דאין איסור חל על איסור ולא מצי פשטה קדושה בחלב מידי דהוה אשור של שני שותפים והקדיש אחד מהן חלקו דלא