אפיקי ים חלק א ע

שורות במה"ג ששלחתי לכת"ר נ"י. ובהטופס שנשאר ת"י שממנו העתקתי המכתב הוא כך. ואני תמה על הטו"א דבמקום שסותר א"ע הדבור להמחשבה. י"ל דלכו"ע בטלה כמו בעולה ואמר ה"ז שלמים דא"א לקיים שתיהן ואולם ברי"ף ורא"ש כלל עולה ואמר ה"ז שלמים עם חטים ואמר שעורים. וי"ל דה"ט שהרי ל"צ למימר למסקנא רק להניח דרישא בגמר בלבו לבד. כמו דלא מפרש לס"ד בסיפא. משמע דבעי למימר דלא נפשוט מהא מידי. דס"ל דזה נמי מקרי סותר המחשבה להדבור ע"כ לשוני. ונא למלאות כ"ז במכתבי הקדום שלא יהא נראה כמסוכסך. אך בש"ך יו"ד (סי' רנ"ח סק"ה) לא משמע כן

ואו"ש וברכה הכו"ח אלכסנדר משה בלא"א מו"ר מ' צבי זצלל"ה לפידות זאן חופ"ק הנ"ל

מדי דברי הנני להציע ע"ד שחקרו אם הכרה ע"י פאטיגראף מהני בעגונה. נ"ל דאפ"ל לפמ"ש בקצוה"ח מ"ו ובנתה"מ דהכרה ע"י דימוי אין זה טב"ע. רק סימנין א"כ תליא אי סד"ר. ועכ"פ בצירוף היתר בגדים מהני ממנפ"ש כמוש"כ האחרונים וצ"ע. אך בעיקר הדבר לכאורה נראה דדימוי הוי כט"ע. והרבה דברים בגו. ואין לי פנאי להאריך כעת

ידידו דו"ש הנ"ל

סימן כו

בדין עגלה ערופה. אם גזה"כ היא דדוקא הקרובה מביאה. או דמשכ"ל לפעמים דגם הרחוקה מביאה

א) בבא בתרא (דף כ"ג ע"ב) א"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב. ואע"ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפ"ה רובא עדיף. מתיב ר"ז והי' העיר הקרובה וגו' ואע"ג דאיכא אחריתי דנפישא מינה. בדליכא. וליזיל בתר רובא דעלמא ביושבת בין ההרים. והנה לפי מסקנת הש"ס. לא משכח"ל דינא דעגלה ערופה על עיר הקרובה. אלא ביושבת בין ההרים עם עוד עיר אחת כמותה. רק רחוקה מן החלל יותר. דאל"כ אלא דאיכא עוד עיירות בין ההרים. אכתי יקשה דליזיל בתר רוב עיירות. וע"כ בדליכא בין ההרים אלא זו הקרובה ועוד אחרת כמותה וכן פי' בשטמ"ק בשם הר"י מיגאש ז"ל

ב) ולכאורה קשה לי טובא. דנראה מסברא דרוב ערים לא הוי רוב כלל. דנניח דיש כאן עשר עיירות בסביבות החלל. ואחת מהן קרובה לו יותר. א"כ בלא הקורבא. הוי ספק השקול על כל אחת מהעיירות מאיזו מהן בא הרוצח. דפשיטא לן דלא בא רק מאחת. רק דלא ידעינן איזו היא האחת. והרוב אינו מסייע לא לזו ולא לזו. דנגד כל אחת מהן הוו ט' עיירות. וכל אחת הוי בכלל הרוב. וממילא הוי ספק השקול על כל אחת. והרוב אינו לא מסייע ולא מתנגד לא לזו ולא לזו. וא"כ ממילא עלינו להכריע את הספק מצד הקורבא שמסייעה לאחת מהן. ואין הרוב מתנגד לזה כלל. דעיר הקרובה הויא ג"כ בכלל הרוב דאיך תאמר בזה דהרוב מכריע לן דודאי לא בא הרוצח רק מאחת מתשע ערים הנותרות. דהא פשיטא לן שלא בא רק מאחת. ולא מן התשע ביחד. א"כ גם נגד כל אחת מהתשע. יש לך תשע כנגד עם העיר הקרובה עמהן וממילא נמצא דאין הרוב מתנגד לן. ולא דמי לט' חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה. דהתם אין הספק מתחלה על כל אחת מהחנויות מאיזו מהן ביחוד בא הבשר. דלהתיר הבשר באכילה, די לך שתדע רק שלא בא מהחנות המיוחדת המוכרת נבלה. ושוב אין נ"מ כלל לדעת ביחוד שמחנויות הכשרות בא. ונמצא דלהכריע ספק זה יש לך ט' צדדים להתיר וצד אחד לאסור והוי שפיר רובא. משא"כ בנ"ד דעלינו לברר ביחוד מאיזו עיר בא הרוצח. והוי בתחלה בלא הכרעת הקורבא. ספק השקול על כל אחת ואחת. ואין רוב מסייע לא לזו ולא לזו ביחוד. א"כ שפיר מכריע לן הקורבא כיון דאין הרוב מתנגד לה כלל. וא"כ מאי פריך וליזיל בתר רובא דעלמא. וק"ט לכאורה

ג) והנראה בזה. דהנה למאי דמוקמינן בש"ס דהא דחייבה התורה את העיר הקרובה בעגלה ערופה. מיירי דליכא עיר אחרת נפישא מינה דליכא רוב כנגד הקרוב. לפי"ז יש לחקור. איך יהי' הדין אם איכא עיר אחרת גדולה מזו הקרובה. דאז הקרובה פטורה כיון דרוב מתנגד להקרוב. ויש להסתפק איך יהי' הדין של העיר הגדולה. אם נחייב אותה בעגלה ערופה כיון דמצד הרוב אנו אומרים שממנה בא הרוצח. ולא חייבה תורה את הקרובה בע"ע. רק מטעם דע"י הקורבא מתברר שממנה בא הרוצח. וא"כ כיון דע"י הרוב אנו מכריעין שהרוצח בא מהעיר הגדולה. ממילא תתחייב היא בע"ע. או דגזה"כ הוא דוקא על הקרובה שתביא ע"ע בשאין רוב כנגד אבל הרחוקה לא תתחייב בשום פעם אף באופן דנפישא מהקרובה. וא"כ בדאיכא אחריתא דנפישא מינה. לא יהי' דין הבאת עגלה ערופה כלל. דהקרובה פטורה משום דאיכא רוב כנגדה. והרחוקה הגדולה פטורה משום דגזה"כ הוא. דוקא על הקרובה בשאין רוב כנגדה. והנה במנחת חינוך מצוה תק"ל מביא בזה מחלוקת הרמב"ם ז"ל ותוס' רי"ד ז"ל. דלהרמב"ם ז"ל הדין דעיר הגדולה מביאה. ולהתוס' רי"ד ז"ל גם הגדולה פטורה משום דגזה"כ הוא דוקא קרובה ולא רחוקה יעוי"ש

ד) ונ"ל לכאורה. דלשיטת התורי"ד ז"ל א"ש מאי דפריך וליזיל בתר רובא דעלמא. דכיון דגזה"כ הוא דדוקא קרובה מביאה ע"ע ולא רחוקה בשום אופן. אף אם ברור לנו שממנה בא הרוצח. א"כ נמצא דכשאנו מסתפקים מתחלה מאין בא הרוצח למען נדע איזו עיר לחייב בע"ע. לא הוי הספק על כל אחת ואחת מהערים. דמאי נ"מ לן בערים הרחוקות לדעת מאיזו מהן ביחוד בא. כיון דבין כך ובין כך פטורות כולן מע"ע. אף אם בא מאחת מהן. ואין הספק לנו מתחלה רק לענין הקרובה אם יש לחייבה בע"ע או לא. ונמצא דספק זה לענין חיוב ע"ע. דומה ממש להספק דגבי ט' חנויות. דאין