אדיר במרום צט

אליהם התפעלות גדול עד שיגיעו הפעולות אל המוח להתחלף ההנהגה, אך באמת התרין ביעין בעצמן הם אורות נעלמים שאינן מתגלים כ"כ ולכן לא יכלו האזנים למעלה בא"א להיות סתומים כ"א לפי עצמן ואך לפי התיקון שהם נתקנין בו הם סתומין, אבל בז"א שם הוא פעולתם עצמית ולכן שם הוזכרו בתקונים

והנה כאן אמר ושערוי סליק אבתרוי דאודנין. והענין כי הי' יכול להיות שלא יצמחו שערות כלל במקום האזנים, אך אין זה מה שצריך כי אם הי' כך אז או לא הי' השערות צומחות גם בז"א או אם יצמחו, ענין הא"א לא הי' עושה בהם כלום, לכן הוכרח שיהי' השערות אלא שיהיו נכפים להתפשט אחר האזנים וזה מיתוק גדול לדיניהם ששם למטה בז"א יהיו נכפים כך בזמן הרצון וכשאין זמן רצון יהיו השערות על האזנים כמ"ש באדרא זוטא ובאמת כח המתקלא שבחכמה סתימאה עושה כל הדברים האלה כמ"ש לך אח"כ. ואמר עוד וז"ל שערא דנפיק מבתר אודנין כוליה בשקולא וכו', והוא כי באמת בכל מקום שיש פתח למעלה האור הפנימי יוצא משם, והאזנים כבר אמרנו שהן מעלים אל המוחין ולכן גם משם יוצא אור והוא מתפשט בב' מקומות בזקן ובראש. וזהו מה שהראה כי גם בזקן אמרו מקמי' פתחא דאודנין דיקנא שרייא, נמצא שהם תולין הדבר באוזן, ובאמת כך הוא שאור יוצא מן האוזן ומתפשט בזקן וכן לאחוריו בשערות. וסוד הענין הוא הנה אמרנו שהאזנים סתומות בא"א מפני שאינו עומד להשתנות בהנהגתו לפי התחתונים כי הסדר זה הוא בז"א שיש בו חסד ודין לפעול שניהם בזמניהם, אך פעולות הא"א כבר שמעת שהוא להחזיר הדין לחסד ולא יפעול דין לעולם אלא אדרבה הכל תלוים אם יתגלה הא"א או לא יתגלה כי כל פעם שהוא מתגלה ממתקו אמנם האמת שלצורך פתיחת האזנים למטה נמצאו האזנים האלה למעלה ולכן נעשה מהם תיקון גדול והוא כי הנה הקול עולה באזנים דז"א ושם הוא נבחן ונשפט כדלקמן בס"ד, ואז אם נשפט לטוב יוצא שפע טוב, אך ודאי שמי שיזכה שיגיע אל האוזן ההיא גילוי האוזן **(אצ"ל גילוי הא"א.)** מיד יהי' הקול נידון לטובה ומתקבל לרצון אפי' היו עליו קטרוגים הרבה שלא לקבל, נמצא שזאת היא פעולה פרטית לא"א וכיון שכן צריך שימשך ממנו המשך פרטי ג"כ בשאר התקונים, והענין כי מפני שהאזנים האלה נמצאות פקוחות לצורך התחתונים נוסף בשערות תיקון גדול והוא התיקון הצריך לכשיתעורר הא"א מפני התחתונים. ובאמת סדר ההתעוררות הוא מן התחתונים אל ז"א ומז"א יתעורר א"א, ונמצא שעלית הקול אל א"א הוא בדרך נסתר ופנימי ואינו מושג אך התולדה הנולדה מזה נראים בתיקונים, וזה האורות שאמרתי שיוצא בשערות כי בהם תלוים ההנהגה בדיקנא לפי פרטי חוקותי' דהשערות לפי הארות השורש כמ"ש לך כבר. והנה בז"א לא ימצא הענין כך כי הלא אף כשיעלה הקול לאזניו עדיין הדבר תלוי ועומד אם ישמע לטובה אם לא אבל בא"א אינו כך כי אין פקיחת אזניו אלא לטובה ולכן כשהושמה האוזן הושמה ג"כ התולדה אשר תולד משם לטוב, והנה המתקלא הוא עושה הכל, ובמקומות שצריכין החד"ר להתפשט כ"א בפ"ע לפעול בזמניהם כך נסדרים חד אריך וחד קצר וחד בינוני, כמו שפירש אליהו ז"ל בתפלתו בתקונים, אבל כאן אין ההנהגה אלא להחזיר הכל לחסד ולכן המתקלא לא יעשה אלא זה, וע"כ בשערי דז"א יש הקוצין דשער והנימין שהם קצרים וארוכים משא"כ בא"א שכולם בשיקולא חדא כי הכונה להחזיר כל המדות כ"א לחסד. והנה גם בתחלת הענין בכאן אמר [דלא נפיק נימא מנימא], וכאן חזר ואמר כולי' בשיקולא לא נפיק וכו', והענין כי באור היוצא מן האוזן היוצא ראשונה להיות המתקלא הזה פועל כך להשוות הכל כי זה מה שצריך לפי התחתונים. והנה צריך שתדע כי אפי' במקום שיהא המדרגות חד אריך וחד קצר וחד בינוני, הנה אעפ"כ כל מדרגות הקוצר יהיו כלם בהשואה הראויה להם וכן מדרגת האורך וכן הבינונית,