אדיר במרום לט

החכמה, ואבינך עתה הסוד הגדול הזה ותבין לשון א' מן הלשונות הנסתרים בס' הזוהר המדבר ע"פ הדרכים האלה שפירשתי לך עד עתה. בפ' פנחס דף רל"ח ב' בר"מ אמרו אדהכי הא ר"מ נפיק מההוא סלע ואמר בוצינא קדישא מה מועיל לי לאתטמרא מקמך דהא לא שבקנא אתר דלא עאלית לאתטמרא מינך ולא אשבחנא אי הכי לית לן לאתכסאה מינך. ודרך המאמר הזה עמוק כי איך נבין שירצה הר"ם ללכת להסתתר בכל מקום אשר יוכל מלפני בוצינא קדישא וכי היה מכריח אותו או מיצר לו. אך הענין הוא דע כי השכינה נסתרת בתוך הקליפות וכאשר יתעורר עליה המלך לבקש אותה הנה לא תמציא עצמה מיד אלא אדרבא נכנסת מקליפה לקליפה כדי שיצטרך כביכול המלך ללכת בכל הקליפות למצוא אותה ואז כל קליפה נכנעת לפניו ונשברת ונמצא שכאשר יוצאה על ידו אח"כ אינה יוצאת מקליפה א' לבד אלא מכל הקליפות כי בראותה עת רצון והאהבה מתחזקת בסוד היחוד אז הוא זמן שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור ולכן אפי' שלפי אותה קליפה שהיא שם לא היה צריך כ"כ טורח הנה לא תדבק המלכות התעוררותה מלמטה למעלה להשלים האורות העליונים מיד אלא עד שיעשה המלך הפעולה הגדולה הזאת להשבית בל מתנכר ובין כך ובין כך האורות הולכים ומתחזקים יותר והאהבה מתלהבת והוא סוד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו' וז"ס אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת וכו' וסוד אחות לנו קטנה ושדים אין לה ויש בכאן סודות גדולים ונעלמים מאד אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו רק אינני יכול לפרשם בכאן כי אין למסור אותם אלא להגון וראוי מאד ובלחישה ומתוך אימה ויראה ורתת וזיעה רק מה שאומר לך אומר כמאן דמסיק תעלא מבי כרבא למען תבין הדברים אשר אני מפרש לך פה, וזה כי שלמות אורות הז"א היא הנוק' ושלימות אורות הנוק' בגילוי אימא עלי' וה"ס לא זו מחבבה עד שקראה אמי וז"ס שם קס"א ולכן בעל אבידה מחזיר על אבידתו וזה השלימות יתחיל ולא יגמור עד מלחמה נגמרת ועכ"פ דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד ונמצאת לומד שבהיות התיקונים הגדולים הולכים להניע אל המקום אשר הוכן להם לא ירצו האורות לפעמים לקבלם ויסתתרו אז יותר למען יתחזק עוד המתקן להעביר גם את ההסתר ההוא וסוד הדבר אכן אתה אל מסתתר ואין אומר נסתר אלא מסתתר כי רצונו הסתר אחר הסתר וזה האל הוא השכינה בסוד אל תחרש ואל תשקוט אל וגם בזה תבין הסוד שפירש הינוקא ע"פ גבורי כח עושי דברו, והלא כבר שמעת סדרי המלחמה ונקרא זה דרך היראה **(עי' בסוף הספר קיצור יחודי הגן:

)** ויש דרך אחר ונקרא דרך אהבה מתחיל אחר השריין ורומחין והוא מ"ש בכאן אזדרזו בתיקוניכון בעיטא ובחכמתא וכו', כי דרך האהבה אחז רשב"י בתיקוניו כדלקמן אנן בחביבותא תליא מלתא, ועתה אפרש לך זה הדבר היטב, כשהעלה האדם א"ע להגן ונתלבש במצוה יש שני דרכים להמשיך אליו אורות החכמה, או בדרך יראה להכניע הס"א בגבורות מלחמה או בדרך אהבה והוא להתדבק בדביקות גדול במאורות ולהמשיך בדרך חסד האורות אליו. וזה צריך לבחור לפי הזמנים והתיקונים וכללות סדר האהבה הזאת הוא לעשות עצמו מרכבה לאורות העליונים ולדבק בם וזאת היא האהבה שהתורה ניתנה בה והיא הקשר המאורות המגיע אל נשמות ישראל ושורש האהבה הזאת היא בשם יאאא של מ"ה כמו שאפרש לך לקמן בס"ד והאהבה היא אח"ד קשר היחוד ושורש הכל זהו העצה שהוא סוד כליות יועצות והוא ס"ש אברך את ה' אשר יעצני אף כו' כי בל זה תלוי בסוד עץ החיים שהוא מתפשט בכמה ענפים אך אינו יכול להתפשט ולהוציא פירות אלא ע"י אימא המתפשטת ושורה עליו וה"ס והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו והפלגי מים הם בסוד אימא וצריך שתדע דרכי נועם עץ החיים הזה היטב, העץ הוא צלם והוא ק"ם כזה יפ"ה הפ"י ופ"ה הפ"ו וכשאימא מתפשטת בו נעשה עצה והוא סוד לא תשחית את עצה לנדוח כו' כי אז נעשה בסוד דו"ן וסודו עץ מאכ"ל שהוא