אדיר במרום לה

ולבך אל ימהר להתרצות בתחלת ההבנה באלה הענינים ותחשוב שכבר כללת אותם במחשבתך ובחפניך אספת אותם וכי אדון אתה בהם כי אני ידעתי שאין כח בי לפרשם ולבררם לעיניך כמו שהיה צריך להעמידך על בוריים יען הם דברים העומדים בסדר אחר אשר לא ראו עינינו כי אינם כדרכי העוה"ז אלא דרכים אחרים רחוקים מדרכינו מאד ואינני יכול לומר ולבאר אלא עד אשר יש בי דעת ותבונה לומר ולבאר ואתה תצרף כל דברי ביחד הראשונים והאחרונים ועל כל מלה ומלה תעמיק לצייר ציור טוב בשכלך ואז יהיו הדברים האלה גלויים לפניך כאלו בעיניך ראיתם ועד אשר לא ציירתם בבירור הזה תדע שלא השגתם וע"כ היה אומר ר"מ בפ' פנחס רצ"ג ע"ב ארים אלין מילין כמה סתימין אינון למאן דלא ידע וגליין למאן דידע בהון כי באמת ענייני העוה"ז אף אם לא ישיג סוף ענינם לא יהיו כ"כ רחוקים משכלו כרחוק ענינים האלו למי שלא הורגל בהן שלא עשה בלבו מהם ציור נכון וברור. ונחזור לעניננו, דע כי שני מיני מלחמות יש, א' היא מלחמה יחיד והיא מלחמת חובה, וא' היא מלחמת רבים והיא מלחמת מצוה כי מי שירצה להשיג דבר אמת בתורה צריך שילחם עם הס"א שהיא המסתמת וזהו חובה על כ"א להעביר הס"א מן העולם שהוא הסותם אך מלחמה יותר חזקה מאד היא מלחמת רבים והוא סוד ברזל בברזל יחד וזה כי הלוחם יחיד צריך להעביר הס"א המאחזת בו לסתום והלוחמים ברבים כ"א יש לו להעביר הס"א המתאחזת בחבירו וכ"ז נכלל במ"ש ז"ל לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער אפי' אב ובן כו' נעשו אויבים כו' א"ר לא זזו משם עד שנעשו אוהבים וזהו ממש ענין המלחמה הזאת וסודה הוכח תוכיח את עמיתך כו' וה"ע אוהב את התוכחות שצריך לקנין התורה כי בראות א' מבני המתיבתא העומדים למעלה סיתום הנסתם למי שמעמיד המאור במקומו שהוא בעל ההלכה ההיא ימשיך אליו בכח גבורה אורות גדולים בגבורות מעבירות הסיתום ואם יש כח בבעל ההלכה ימציא אליו המגן וסודו ג"פ א"ל והוא אור של חסד ואז מתקבלת ההארה הבאה בזה החסד ונקרא שמסתלק בשלום ומתלהב בכח ונכלל במנוחה והס"א הולכת, כי כבר שמעת איך שכל התלהטות האורות היא כלי זיין לפי מה שמקבלת ונמצא שימשוך המקשה ההוא השכינה בסוד הזיין והיא תגיע אל מקום ההלכה ובהתלהטות אור באור בכח הנשמות המצטרפות לצורך העבודה יצא התיקון ואם אין כח בזה כי הסיתום חזק עליו ואין בו כח להעמיד הלכתו הנה המגן לא ימצא אלא יגיע הזיין לבעל ההלכה וימחץ הס"א שהיתה מתאחזת בו ואז בעל הזיין יקיים הדבר ההוא ויתחדשו אורות מה שצריך להעמיד המאור הא' על בוריה וע"ז נאמר באמת נאמנים פצעי אוהב כי הגבורות האלה מוחצות את הנשמה אך באמת אינו מחץ שאינו מכאיב כלל כי אינו אלא מפריד הרע משם שהיה מתאחז מאיזה טעם כמ"ש עוד בס"ד. וזה הענין שנעשים אויבים זל"ז והכל להעמיד האהבה. ואפרש לך עתה מאמר א' מהתיקוני ז"ח שדרכו נסתרה מאד ממי שאינו יודע הליכות החכמה כראוי. ז"ל המאמר ד"ה ע"ב אדהכי הא רעיא מהימנא קאתי נטל קירטא בידיה פתח ואמר זרקא מקף שופר הולך סגולתא נטיל ג' אבנין וכו', קבילו האי אבנא לגבייכו דהא שכינתא איהי בגלותא ולית בכו מאן דיתער לגבה לרצאה לה לגבי בעלה וכו' והענין ארוך שם ע"ש, ובסוף דבריו אמר קמו מ"מ ואמרו ד"מ טול אבנא דילך לגבך דאנת הוא דאתמר בך וכו' א"ל לית אתון יכולין לאשתזבא אי אשתזבין מאבנא חד וכו' נטל קירטא כמלקדמין פתח ואמר זרקא מקף שופר וכו', ובסוף דבריו קם סבא חד מינייהו ואמר ר"מ כמה תקיפין אבנין דזריקת וכו' אסתמר מיניה וכו' ולא עוד אלא דאנת הוא דאתמר בך ויך את הסלע ושים בסלע דחויא לכפר עונך קנך וכו'. והנה כל אלה הדברים נראים כדברי קנטורים אך הוא הדבר אשר דברתי לך כי כח הארות הנמשכות בגבורה הם מעבירים ביתום הס"א וה"ס הוכח לחכם ויאהבך, והאמת כי מפני החטאים אשר חטאו ישראל