אדיר במרום ריז

תקונים והשמטות

לספר אדיר במרום הוצגו רק התיקונים. וממילא ענני הטעותים ימחו ויעבורו

דף ג' ע"א) שירה ב' הי' ספר הזוהר כאשר נראים שבחיו בכ"מ ממנו עצמו מספר. כי כו' ה' האי ספר הזוהר יפקון:

יו"ד הגדולים האלה:

ט"ו וגם צריך לדעת למה. י"ז צריכים לך להבין עניני רשב"י כו' ותיקוני מתיקונים הגדולים והעצומים:

כ"ו ועל הקורא אך ע"ז אמר החכם:

ל"ו מהם נטיעותיו:

(ע"ב) ד' ומציירם בציוריהם:

ט' ומלקות פרטותיהם:

ל"ה אלא ספירות והאיכות אשר בו אינם אלא ספירות ג"כ אלא שבדרך אחד יתפשטו כו':

מ"א נולד ערל ומלין:

(ד' ע"א) ג' שלו ברור מן:

ז' שהגוף בעל נשמה יהי' בו יצה"ר ע"י יתקן א"ע בהזכותו בתורה:

יו"ד שפע כ"כ כמו, שצריך:

ל"ח וזה הסוד:

(ע"ב) י"ח השלימות הזה כו' ולכן כתיב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום והמצות כו':

י"ט וז"ס משאחז"ל (חגיגה טו ע"ב):

ל"ח סוד המצוה:

(ה' ע"א) ל' כיון שחטא אז נמצאת ערלה והי' מושך:

ל"ד שלא היה כליה בסוף:

ל"ו הי' במתן תורה. ואו"ה נשארו ערלים שהוא מציאת מה שנהי' אחר חטא האדם ולכן אין להם חלק בתורה ובמצות נמצא שהתפילין והציצית וכל אותן שנקראים:

מ"א המוזכר כ"פ בזוהר ובתיקונים וגם כו' בגוונוי נהירין (רע"מ פנחס רמ"ו א'):

(ע"ב) ט"ו לישראל ולא לזולתם כי להם המילה וכל שאר המצות ועליהם:

י"ט למעלה ממה שניתן בבנין העולם:

כ' שכ"ז הוא למעלה מבנין העולם כי או"ה לא זכו לזה לא נשאר להם כי אם השכל האנושי הנמצא בבנין הגוף והנה כבר כו':

ל"ט אך בשלוט הערלה נאמר:

ט' כנגד הערלה. ינאץ:

(וע"א) ב' מנצפ"ך והערלה עצמה נקראת:

ל"ג הוזכרו בנביאים הקדימו:

פ"ה כי כבר ניתן:

מ"א התהום שהוא מלכות הד' שאין לה:

(ע"ב) י"ב היטב כ"א כל אחד:

י"ז במדרשו ה"ק. צ"ל בספר הזוהר הק'. (ז' ע"א) נ' גברה הגלות הרבה:

ה' האלו שהי' מרחפת לבד:

ח' נעשה הזוהר בסוד:

י"א ענין הזוהר כי הנה כ"פ דרשו ס' הזוהר בסור:

י"ג דקא משתדלין בס' הזוהר דאיהו:

י"ט של הניקבא. בנ"א הגירסא של הגוף:

כ"ו הס"א השולטת בגלות ורוח מגיע לה במטי:

ל' שאפילו בתוך הס"א ובזמן הגלות תפריש:

וז"ס הזוהר שאמרו ברע"מ (נשא קכ"ד ב) שהוא זוהרא (ע"ב) ו' ענין הזוהר וכל תיקוניו:

ט' נסתרים עמו תיקונים:

והוא סוד (בריש הזוהר) אימא אוזיפת:

ט"ו המגיע לה עם הארת:

י"ט הקליפות בגלות נקרא:

כ"א גדולים מלחמות גדולות וזיווגים:

כ"ד בסוד ק"ך צירופי אלהים וה' אותיות שכשזה:

ל"ג הוא ספר הזוהר ויש ר"מ:

ל"ו ענין המערה (שבת ל"ג א'):

מ' בדברי רז"ל (סנהדרין צ"ח א'):

(ח' ע"א) ב' הקדושה ולעשות בה הנקמות שצריך לעשות בה ובזה הדרך כו' ועל מלך המשיח:

ג' שקראו לר"מ (זוהר ח"ב קיד ב') מארי תיובתא כ"פ:

ל"ט ענין הזוהר והבן:

(ע"ב) א' רודפו מפני רציחתו:

ל"ו הי"ב חודש הנ"ל:

מ"א כי כאשר תיקון ס' הזוהר הוא:

מ"ב בחיבור ס' הזוהר והיינו כי הוא תיקון נתקן (אצ"ל כי ספר התיקונים נתקן):

(ט' ע"א) ו' נעשה ס' הזוהר אשר בו ט' כי ס' הזוהר נשאר:

י"ג להפריד מישראל זוהמת הגלות:

י"ד וז"ס (סנהדרין צ"ו ב') הקב"ה מעמיד עליהם כו':

כ' הס"ת לגזור ח"ו גזרות ע"י נמשך:

כ"ב ישראל דוחק אחר דוחק עד כ"ד צריך מ' שגזירותיו קשות שהולך:

כ"ו ע"י גזירות וכיון כו' נעשה הזוהר:

כ"ז הנדבח בס' הזוהר כבר כו' וא"צ לו חבוע חבלי משיח:

כ"ט לא נתגלה הזוהר אלא:

ל"ג והגלות עצמו ג"כ:

מ"א אז ספר הזוהר של (ע"ב) י' דהוי"ה צ"ל דההי"ן י"ג בתיקוני הזוהר כמוזכר י"ד הארץ גנוז לנו:

מ"ו ענין הזוהר ועל מה כו' מתפשטת בתוך נוקבא אפילו בהיותה בגלות ונעשית בסוד ע"מ כדי לברוא בה מן הגלות שכל י"ח ענין הזוהר והאדרא:

כ"ט אך הזוהר על התורה:

(י' ע"א) כ"ב לא די בזה לבד כי כל זמן שלא הוכנה כו' (כ"ה בחע"א):

ל"א הס"א שהוא בסוד הפירוד נאמר