אדיר במרום קצג

מיתוק גדול, כי הדין בטבעו מרניז מי שיגיע אליו, אבל מה שהוא בסוד שמחה אדרבה הוא נעים ומתוק וזה יש לא"א מה שאינו בז"א, כי למטה יש סומקא ואוכמא והם גורמין שלא יהי' זה השחוק תמיד ולא יש הפקיחותא תמיד יען יש לו גביני סוטרא על עינוי ומכאן נמשך השינה, וכבר שמעת למעלה ענין הנאמר כאן ולמאן דלא אתפקח לטב וכו', ומי שיש לנגדו הסומקא מכסיא עינא כי הכל פועל באותו הדרך דלאותו האדם כי כל פעולת הקב"ה כך הוא פועל לא' לפי מעשיו ולאחר לפי מעשיו, והנה מי שזוכה ינצל והשגחת העין לקבל האור מנ' החוורין וע"ז נאמר טוב עין הוא יבורך שהוא הא"א שצריך לברכו מפני הטוב הגדול הזה הנמשך ממנו ועליו נאמר בית יעקב לכו ונלכה באור ה' שזהו בהי' האור של השם

ואמר עוד תאנא (עכ"ד) שמי' דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אתר חד וכו', ותדע כי הענין הזה הוא מן הענינים הגבוהים והרמים גבוה ונשגב בחכמה הזאת, כי הוא נשרש בשרשים עצומים למאד, ומקורו הוא ידיעת דבר הצמצום וסוד התפשטות הקו מא"ס ב"ה על מתכונתם, וכבר שמעת איך התורה מתפרשת כולה למעלה מן הגשמיות לגמרי, כענין פרשת ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, המתפרשת בסוד השבירה והתיקון, כי שמות המלכים האלה וכל קורותיהם הם ממש שמות הספירות ואשר נהי' בהם, כן הוא כל שאר עניני התורה וכבר פירשנו זה למעלה היטב, וכעת נפרש כל עניני האבות והמוצאות אותם על דרך זה והוא מה שצריך לך לדעת למען הבין כל הברייתא הזאת, והסוד עמוק הרבה מאד והוא כולל עקרי ידיעת שרשי החכמה הנשגבה מידיעת בני אדם עד להפליא, והדיבור לא יתכן בהם לדבר בהרחבה ע"כ אך ריש מילין אודיעך ותשמע נפלאות תמים דעים. ואתה דע לך והבן להעמיד דבר על בוריו, ועיניך תחזינה מישרים יקר תפארת גדולת תורתנו הקדושה, כי שרשי' משרשי כל הספירות, והנהגותי' מהנהגת אדון יחיד המנהיג את עולמו, ישתבח שמו לעולם ולעולמי עולמים

וזה החלי, רז"ל אמרו בתחלה עלה ברצונו לברוא את העולם במדה"ד, ואח"כ שיתף עמו מדה"ר, והוא מאמר קצר הכולל שרשים רבים וארוכים, הנה שני דברים היו ראשית כל המציאות, הצמצום, והתפשטות הקו, כי באלו הב' פעולות נשרשה כל ההנהגה בכל חוקותיה, וכ"ז הוא ענין האבות ותולדותיהן, כי נמצאו אברהם, יצחק, ויעקב, תרח, נחור, הרן, לוט, וכל הנלוים להם, ובאמת הדברים עתיקין איומים ונוראים, ואני אכלול לך הקדמות ברמיזה, והמשכיל יבין, וה' הטוב יכפר בעדי

ואתחיל מענין הצמצום, ובתחילה אודיעך סוד גדול, והוא בענין תפלת אליהו ז"ל, שאמר וז"ל אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא, אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא, כי אין לנו שום ידיעה כלל בא"ס ב"ה והוא במופלא ממנו מבלי לדרוש בו, וזה כי טרם התחדשות המציאות לא הי' אלא המאציל ב"ה אור פשוט בלתי תכלית וע"ז המחשבה בלתי רשאה להקיר איך ומה כי אין לנו שום ידיעה ותפיסה בזה, רק בשרצה המאציל ב"ה להאיר הארה א' שתהי' מושגת לנו והיא הארת הספירות, מאו והלאה נוכל להשיג איזה השנה קטנה כטפה מן הים הגדול, והנה הספירות האלו אשר חידש המאציל ודאי כבר היו בכחו להמציאם, רק מה שהוא בכחו קודם הוציאו לגילוי הוא נעלם מהשגתנו לגמרי, וע"כ איננו יכולים לומר אפי' חשב לעשות כן או רצה לעשות כן, כי הלא המלות האלו המה מורים באמת על פעולות מפעולות הספירות המגבילות המציאות כלו עתה אחר החידוש, וזה א"א לומר בו ית' כלל כי הלא אפי' להזכירו בשם הוי"ה ב"ה א"א, כי אינו מורה אלא על הספירות המחודשות האלו אחר שהתחיל גלות רצונו הפשוט להוודע ולצאת אל הפעולה הזאת של הספירות כמ"ש למעלה