אדיר במרום קסט

והנה סוד הי' הזאת ה"ס הי' של ע"ב שנעשית ת' בסוד ד' יודי"ן שי' פעמים י' הוא מאה וד' יודי"ן הם ת', וגם הפ"ח נעשה בס"ו כנ"ל ואז אין הס"א יכולה לאחוז כלל, וזאת הי' ה"ס השק"ד בסוד ויגמול שקדים, והענין כי הס"א היא הכובד והעצלה, אך הקדושה היא בסוד והחיות רצוא ושוב וכשהיא מאירה כך הארה אחר הארה אין הס"א יכולה להתאחז ולשלום, וסוד הענין שק"ד ש"ק ד', כי הד' נעשית שם **(ש"ק אך)** בכח הארה המתגברת כי הי' מכה בה ועושה אותה מ', ועוד מכה בה ועושה אותה ת', מה שהיתה ד' דלה ועניה נעשית ת' בסוד ארבע מאות שקל כסף כנ"ל, והם הד' היורתי המאירים בכח כל המאורים עד הנוקבא ואינם מניחים שום כובד או עצלה והכל מתגלה בסוד הי' של שד"י ואז הש"ק של עשו בסוד ארבע מאות איש אינו יכול להתגבר אך העצל גורם העלם הי' ואז נשאר רק הציר בסוד ש' והדלת בסוד ד' והוא ש"ד שהס"א אוחזת אך השקידה גורמת הארת הי' ונעשה שד"י שאין שליטה לס"א. והנה ז"ס וינמול שקדים, כי החולק על הכהונה הקב"ה שוקד לעונשו, וזה כי הזר הרוצה להתקרב הוא ממש גורם כניסת החטאת בפתח ולכן תתגלה הי' ותשקוד לענשו ולהסיר הפגם, נמצא שהשקידה גורמת השמירה של המזוזות, וזהו ג"כ סוד וישקוד ה' על הרעה, וה"ס כאשר שש ה' עליכם להטיב וכו' כן ישיש ה' כו', וזה כי אפי' שהעונשים באים על ישראל ע"י הס"א אך בשרשם הקב"ה רוצה שיצאו מן הקדושה מן היסוד דז"א אל הנוקבא כדי שלא ימסרו ישראל אל הס"א ח"ו וה"ס ששון שהוא השפעת היסוד אל הנוקבא, וזהו ממש ענין וישקוד ה' על הרעה כי לא יניחה לבוא בסוד העצלה אלא בשקידה של היסוד. והנה בסוד השקידה הזאת כתוב כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש ש"ק, כי בכח הש"ק של השק"ד אין הס"א יכולה להגיע אל הד' שאמרנו, וע"ז אמר לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי, כי השקידה היא הגורמת השמירה בסוד הפתח והמזוזה ממש

ואשלים לך ענין הדלתות כי כל אחד מהם כולל כ"ב אך בסוד ד כזה והם עשוים לשמור סוד הולד המעובר בתוכם. גם יש לפעמים שיפתח דלת אחת ולפעמים יהיו שניהם פתוחים לרוחה. והנה המזוזות צריכים להיות בצד ימין של כניסה כי היוצא אינו אלא טוב אך הנכנס הי' יכול לכנוס גם רע ולכן צריך השם שיכניע הרע ולא יכנוס, והוא מתגלה בשליש העליון כי כן למעלה במקומו, פירוש בז"א עצמו הנה בחצי הת"ת מתגלה יסוד אימא, אך האמת כי הוא ראשית נו"ה שהוא השליש העליון שלהם והוא למעלה מן היסוד נגד סוף הת"ת ושם המקום שלשם אין עוד יסוד אימא ומשם צריך להתגלות שורש זה של רחל שהיא המזוזה בהארת שד"י להנצל מן הקליפות. והנה השומר שהוא מט"ט הוא מתחזק בכח השקידה בכח השם שד"י ומשתמש מן הששים גבורים להכניע הס"א כנ"ל, אך כ"ז בהיות שם הוי"ה ב"ה ממתק את המנצפ"ך שאל"כ כל הגבורות האלו אינם אלא לתת כח וכניסה לס"א ח"ו, וזהו אם ה' לא ישמר עי"ר שוא שקד שומר, ונמצא שהשמירה היא בכח הגבורות אך השמירה האמתית היא בכח שם הוי"ה ב"ה. והנה כבר אמרנו כי כמו שהשם הוי"ה שהוא בז"א הוא אלהי"ם בנוקבא, כך השם הוי"ה שהוא בא"א הוא אלהי"ם בז"א ונמצא שכל אלו הגבורות הם ג"כ בז"א והם צריכים שימור זה של הוי"ה ב"ה שהוא בא"א, וזה נעשה בעינים, וסור הענין כי הנה כתיב ותשב בפתח עינים. ובאמת בעינים עצמם יש סוד הפתח כי העפעפים ה"ס אדנ"י כנ"ל ויש בהם כל הבחי' שאמרנו שיש למטה בהיות העינים פתוחים תמיד בלי שום כסוי עליהם, וזו שליטה גדולה לשם הוי"ה על כנויו אלהי"ם ואדנ"י, ונמצא מיתוק זה למעלה לצורך הז"א למטה שהוא האלהי"ם, וזהו ממש שומר ישראל, כמו שישראל שומר העי"ר בהתמתק בו האלהי"ם בהוי"ה שלו

ואמר עוד וז"ל ותאנא כל מה דאתי ברחמי וכו', ואינו אומר כל מה דאיהו רחמין