אדיר במרום טו

אלהים יחרף צר, כי אלו הה' אותיות עצמן המה אותיות בנצפ"ך שסודם צ"ד ובסוד נחש עפ"ר לחמו ר"ל ע' נקודות אלהים פ"ר מנצפ"ך וחסרון המילה נקראת חרפ"ה בסוד גלותי חרפת מצרים מעליכם וכן וחרפת עמו יסיר וכו', ונמצא שהצר מחרף, ויש עוד בחינת ישמעאל שיש לו מילה ולא פריעה ונמצא שהוא מנאץ את השם שהוא סוד הי' הזאת שנאמר בה אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ועד שלא נפרעת הי' נקרא שהאויב מנאץ השם, כי תראה כי פר"ע הוא בני' שמ"י והוא סוד פריעה פרע י"ה, ובהיות ישמעאל בסוד נצח ועשו בסוד הוד אמר ינאץ אויב שמך לנצ"ח, אך הנה עוד יש הערב רב שבעבורם ג"כ אין החסדים האלו מאירים לישראל ועליהם אמר למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה, והוא ג"כ מ"ש השיב אחור ימינו כי הם החסדים החוזרים לאחור וחוזרים ממש אל החיק שהוא המקום שמשם מתגלים, והנה בזרוע יש ב' בחי', בחי' יד ובחי' ימין, פי' יד הוא סוד הי"ד פרקים שהם שייך לימין ולשמאל דיש בחי' הה' אצבעות שהם סוד הה' חסדים, והנה י"ד ה"ס כל השבטים כי הלא י"ב שבטים הם ולוי מתחלק לב' כהן ולוי הרי י"ד, ובסוד הה' חסדים נעשים ע' דהיינו ה"פ י"ד והוא סוד הע' חסדים שאמרנו שמתגלים, וכ"ז צריך להיות שב אחור מפני הערב רב, ותדע נ"כ שבשוב אלה החסדים לאחור נאמר בז"א כביכול תשש כחו כנקבה שהוא ממש סוד אחור בסוד אחור וקדם צרתני, והיינו שלא נשאר רק בחי' הנוקבא שז"ס אחור באחור וכבר נתפרש דבר זה במ"א ואין פה מקום להאריך בזה, אך כשחוזרים החסדים להאיר הנה אפילו הגבורות מאירות בבחי' זכר וגורמות הישועה כי הם הישועות בסוד כו"ס ישועו"ת, וזהו סוד ואלהי"ם מלכי מקדם פועל ישועו"ת בקרב הארץ

ועתה אפרש לך כ"ז היטב והוא ענין ולא אתנו יודע עד מה. כי יש הרבה פירושים לזה הלשון, ובאמת התורה מתפרשת בדרכים רבים ויש פירושים לפי פשט הנראה ויש פירושים הרחוקים מן הפשט לגמרי עד שיראו זרים לפי הנראה מהפשט יש המה ממשיכין כוונת המלות לדרך אחר שונים מדרך הפשט הרבה עד שלפעמים מה שהוא לשבח יתפרש לגנאי ומה שהוא לגנאי יתפרש לשבח וכל הפירושים יהיו אמת. וזה נמשך מחמת צירוף התורה בסוד אז ראה ויספרה כו' כי הכל נברא בתורה ואורותי' מצטרפים לצירופים רבים להוציא הדברים הצריכים להוליד, וצירוף זה אשר לעינינו הוא היה השורש לכל הדברים ההם אשר ספוריהם בה ובהיות בדבר א' הרבה תכליות או הרבה דרכים הנה אעפ"כ יש שיצאו כולם משורש א' לבד וכן יצטרפו האורות בצירוף א' שבבחי' א' יעשה תולדה א' והיא נראית בפירוש הפסוק בדרך א' ובבחי' אחרת יעשה תולדה אחרת נראית בדרך אחר, והבן היטב

והנה כי' הלשון הזה בדרך א' הוא ולא אתנו יודע עד מה, ר"ל עד מתי ילך כך, וזה כי כל הנחמות אשר הוזכרו בכתובים הקדימו בסוד רפואה למכות הגלות כי בבר כל האורות ההם הוכנו על מצבם כאשר יש להם לעשות פעולותיהם בגאולה, וגלוים לנו כי כך ניתן להם גלוי גדול להאיר לנו שאילולא כך נגלה למעלה לא הגיעה ידיעה מהם אלינו והוא תיקון גדול להתיש כח הרע הגובר בגלות ולרפוא קלקולים רבים עד שנוכל לסבול אותם, אך כנגד זה נסתם יום הגאולה בסוד הלא הוא כמום עמדי כו', כי ב' הגליות הראשונות נתגלה קיצם והוא המאור ההוכן כבר לגאולתם שבהיותו מתגלה עליהם הי' עושה פעולה גדולה מעניני הגלות מה שאין אנו יודעים, אך ודאי רבה היא כי אין דבר מתגלה חנם כ"ש יום הגאולה, ובגלות זה האחרון הוצרך עוד להמצא תיקון שלם שיהי' גם היום כתום וז"ס התהים שאין לה חקר כמ"ש במדרש כי זה מכלל התיקונים שבגלות והטעם נודע לאדון היחיד המנהיג את הכל וזהו שהי' דהע"ה מתאונן