אדיר במרום קכ

וע"כ כשתחשוב הנג"ה בשרשו בסוד התלת קוצין לבד נשארין הר"ע עלמין ר"ט לבד כמנין אר"ח רק שבהתפשטו נעשה ר"ע

ונשוב לפרש דברי הרשב"י זללה"ה שאמר [בפלגותא דשערי אזיל חד ארחא וכו']. והענין כי השערות הם רבים כנ"ל, ובז"א כתיב קווצותיו תלתלים שיש תילי תילין ש הלכות, וכן פרטיות כל הנשמות היוצאין מן התרי"ג בסוד חלקי התורה ממש כמו חילוק התרי"ג עצמן לפרטי תנאיהם, וכל הדברים כבר אמרתי שיש גם באריך אלא שחוזרין כו הכל להנהגת החסד. והנה הארחא הזה הולך בין השערות, והענין כי הולך ומקשר בו כל עניני השערות, כי כבר שמעת איך האורח עשוי לקבל פעולת הזמן לצורך הנצחיות ובהאירו מאיר לר"ע עלמין כנ"ל, ותדע שמכאן נמשך בנין הגוף לע"ל לנצחיות בסוד כ"ז אותיות, ואורח כזה יש למטה שמאירין ממנו הצדיקים שנאמר עליו ואורח צדיקים כאור נוגה כמ"ש למעלה. אך למטה בז"א הדברים עומדים בפרטיות, ויש בתחלה כללות האורח כמו שהזכיר לקמן בתקוני הז"א. ויש הפרטיות שמתפרטין ממנו תרי"ג אורחין כמו תרי"ג שרשי הנשמות, כי לכל שורש יש אורח א', ואח"כ התרי"ג אורחין עצמן יש להם פרטיות בסוד קווצותיו תלתלים שהוא פרטי הפרטים שהם ממש פרטי התרי"ג של התורה, ואף **(אצ"ל ואך.)** כאן אין יש אלא הכל בשורש כללי לבד, שכל השאר מכאן נמשך ומתפרט למטה בפרטיו, ושם נאמר כל ארחות ה' חסד ואמת, כי כל האורחין ענינם אחד, וסוד כולם שמות ע"ב כי הוא בא מן הבתרא ששם ע"ב בסוד החוורתי כנ"ל, ותיקון כולם תיקון אמ"ת בסוד השפת שפירשתי, וכולם בסוד הנ' שערי בינה שבהם ניתנה תורה שבה התיקון

ואפרש לך זה הענין של הנש"ב היטב, ותבין בו את הפסוק כל ארחות ה' חסד ואמת, בדקדוק תיבותיו. דע כי הנה אנו אומרים שדמות אדם הוא תרי"ג, וזהו פשוט, וזהו חילוק התורה במצותי', אך יש חילוק התורה בספרי' שהם חמשה חומשי תורה, ושורש הענין הזה ה"ס וידבר אלהים את כל הדברים האלה. דע כי התרי"ג הוא דמות האדם ודאי, וזהו מצד שם הוי"ה המתפרט בכל פרטיו, וכללות הדמות נ"כ הוא בסוד שם הוי"ה, דהיינו קוץ הי' כתר שהוא הגולגלתא, י' חכמה, ה' בינה שהן המוחין, ו' ששה קצוות ב' זרועות ונוף ב' ירכין וברית, ה' אחרונה היא עטרת הברית. אך צריך לזכור תמיד כי אימא היא המורדת את הז"א בסור מ"י מדד בשעלו מים וכו', והמדה בסוד ה"י הפ"י כנזכר באותו פסוק עצמו בה' מדידותיו שהוא מ"י מדד בשעלו כו', וזהו בסוד שם אלהי"ם, והדמות בכלל מתפרש בשם אלהי"ם בסדר זה. א' בגולגלתא, ל' במוחין, ה' בזרועות גוף וירכין, י' בברית, ם' בעטרה. ונמצא שכולל תרי"ג ג"כ, וזה החילוק מחלק התורה לסוד ה' ספרים, והחילוק של התרי"ג הוא משוער מן החילוק הזה הרבה כי החילוק הזה הוא של ז"א, וזה הוא של אימא המשערת, וז"ס הנש"ב כי הלא התורה ניתנה בסיני, וסוד אימא בשם אלהי"ם שהוא שם בסוד וידבר אלהי"ם ודיבר עשרת הדברות, הרי י"פ ה' אותיות שהם ן' והם הנ' יום של הספירה דעומר, ואלה עצמן הן עושין התלתלים של הקצוות, כי ה' פעמים אלהי"ם עולה ת"ל. והנה לצורך התיקון הנכלל באורח צריך שיהי' נתקן בהי' אלהי"ם זה ואז מתחבר בו הוי"ה שבאורח עצמו שהוא הוי"ה דע"ב כנ"ל. וע"כ אמר כ"ל ארחות ה'. שהעיקר בארחות הוא בחינת כ"ל, דהיינו הנ' שערי בינה שהם התלתלים של הקצוות שהן מדידת אימא את התרי"ג, וזה הכ"ל מיד נתקן לשלוט עליו ההוי"ה של האורח והיינו הוי"ה דע"ב, ולכן כ"ל ארחות הוי"ה חס"ד שעולה ע"ב, ואח"כ מתפשט הענין של התרי"ג שה"ס השלמות עם הצל"ם הנתקן עמו ואז נתקן אד"ם בסוד אמ"ת, ולכן כל ארחות ה' חס"ד ואמ"ת, והכל נכלל באור"ח באותיות ראשונות ושניות ושלישיות שלו כנ"ל. והנה החילוק