אברבנאל על צפניה ג:כ

וחתם הנביא דבריו באומרו בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי מפני שהיו הגליות שנים אחד לעשרת השבטים מלכות בית ישראל שהוליכם מלך אשור לחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי אמר כנגד אותם שהלכו לפאת הארץ ההיא ולא שבו לבית שני בעת ההיא אביא אתכם כלומר אע"פ שלא באתם בפקידת בית שני אל המנוחה ואל הנחלה הנה בעת ההיא אביא אתכם אל אדמתכם, וכנגד בני יהודה שנתפזרו בגליותיהם מקצה הארץ ועד קצה השמים אמר ובעת קבצי אתכם כי להיותם מפוזרים ומפורדים בין העמים הוצרך לומר בהם לשון קבוץ, ויאמר שעם היות שהלכו באותם הארצות בגלות ושפלות הנה בעת גאולתם יתן אותם לשם ולתהלה בכל עמי הארצות ההם בראותם שישובו למעלתם והוא אומרו בשובי את שבותיכם ר"ל שבות מלכות ישראל ושבות מלכי יהודה, וגם בבני יהודה אמר שבותיכם על שבות חרבן ראשון ועל שבות חרבן שני. ואמנם אומרו לעיניכם פי' הראב"ע בעיניכם תראו זה אשר אמר השם אבל לדעתי ירמוז לעיניכם על המתים בגלות שישיב גם כן השם את שבותם ויקומו אז בתחייה כדי שיראו אז גאולתם לעיניהם שהוא גם כן תכלית מיוחד בתחייה לחסידי ישראל וכמ"ש יחזקאל על זה (יחזקאל לז, יב) הנני פותח את קברותיכם והעלתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל וכמו שפירשתי במאמר צדק עולמים. ואולי שעליהם אמר גם כן נוגי ממועד אספתי ממך היו ר"ל שהצדיקים שמתו בגלות בתקותם מתי יהיה מועד החזון ממך יהיו בגאולה הזאת לפי שנשאו עליך חרפה מהאומות ולכן ראוי הוא שישישו אתה משוש כל המתאבלים עליה: הנה התבארה הנבואה הקטנה הזאת ואתה הראית לדעת בפירושה כמה מהעתידות ייעד הנביא בה וכמה מהסודות האלהיים מצפוני סתריו יתברך ראה בזה ואולי שמפני זה מאת ה' היתה נסבה להקרא שמו צפניה:

נשלם ספר צפניה והתלי"ת.