אברבנאל על צפניה ג:יט

וביאר איך יהיה זה שיאסוף נוגי ממועד באומרו הנני עושה את כל מעניך רוצה לומר הנני מכניע ומשבש אויביך שהיו מענים אותך בגלות ועושה הוא מלשון ושם עשו דדי בתוליהן (יחזקאל כג, ג) ואמר זה על נקמת האומות וחורבנם, וכנגד תשועת ישראל וגאולתם אמר והושעתי את הצולעה שהם עשרת השבטים שגלו אשורה והנדחה אקבצה שהוא מלכות יהודה ואת כולם אשים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם ומלת בשתם קשה להתישב, ורש"י פירש בכל הארץ שהיו שם לבשתם שם אתנם לשם ולתהלה בכל הארץ תחת בשתם. והראב"ע פירש בכל הארץ בשתם שיתביישו הגוים בראותם הצולעה והנדחה שהיתה לתהלה. ויותר נכון לפרש שבעבור שייעד כאן על שני דברים האחד בחרבן האויבים ונקמת הש"י מהם כמ"ש הנני עושה את כל מעניך, והב' בתשועת ישראל שנאמר והושעתי את הצולעה ואת הנדחה אקבץ, לכן נתן המשפט בכל אחד מהם כי הנה על התשועה אמר ושמתים לתהלה כלומר הצולעה והנדחה שזכרתי אשימם לתהלה שיתברכו בה גוים ובה יתהללו, ואמנם על נקמת האויבים אמר ולשם בכל הארץ בשתם ר"ל שיהיה בושת אויביהם מפורסם בכל הארץ כי השם יאמר לפעמים על הפלגת הרעה כאשר יאמר על הפלגת הטובה ולא יהיה לפי זה לתהלה ולשם עם היות הטעם מורה עליו כי הנה מלות הכתוב יורו על פי'.