אברבנאל על צפניה ב:ג

ולפי שהיו בירושלם ובארץ יהודה אנשים יראי אלקים ואם המה מעטים וכמו שאמר דוד (תהלים עט, ב) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ, לכן אמר כנגדם בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו רוצה לומר שיתפללו אליו האנשים ואנשי המעשה שתמיד פעלו ועשו משפטם, ואמנם שאר העם שאינם כן ייטיבו דרכיהם ועליהם אמר בקשו צדק בקשו ענוה כי אם תעשו כן אולי תסתרו ביום אף ה', ובפרק קמא דחגיגה (דף ד' ע"ב) אמרו רבי אמי כי הוה מטא להאי קרא בכי אמר כולי האי ואולי, ולא ידעתי למה היה בוכה רבי אמי כי הנה בני יהודה וירושלם הרבו לחטוא בכל מיני פשעים ימים רבים ואם באחרונה יבקשו צדק יבקשו ענוה למה יכופר העון להם בהחלט מבלי שיקבלו שום עונש האם הקדוש ברוך הוא ותרן הוא לכן אמר הנביא אולי תסתרו כלומר כבר יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף ואם עתה תשובו אליו אולי שלא תועילו כי משניתן רשות למשחית לחבל אינו מבחין ואולי שתסתרו ביום האף ההוא וישפך השם חרון אפו על יתר האומות, הנה אם כן לא אמר אולי תסתרו לספקו בתועלת התשובה כי אם להגיד שאולי יסתרו ולא תעבור עליהם הרעה ואולי שתעבור אבל בקלות ובדרך ייסורין, (ד) ולזה כיוון רש"י במה שפירש כי עזה עזובה תהיה כ"א תעשו כן אפקוד על שכניכם הרעים פלשתים ועמון ומואב כמו שהנביא מסדרם והולך. והראב"ע כתב שמאמר כי עזה עזובה תהיה וכן אשקלון תהיה לשממה ואשדוד בצהרים כלומר בעצומו של יום יגרשוה רוצה לומר יגרשו האויבים את אנשיה ממנה ועקרון תעקר שהם כולן ערי פלשתים וזכרם בשמן ליעד חרבנם בצחות לשון נופל על לשון. והרד"ק פירש כי עזה ואף על פי שיהיה יום אף ה' עליכם על כל פנים אל ישמחו שכניכם הרעים כי עזה תהיה עזובה וגומר וגם עליהם תעבור כוס. ולי נראה שדבר גדול דיבר הנביא בייעוד הזה כי הוא למד יאשיהו ובני דורו דרך התשובה באומרו בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו ולרשעים אמר בקשו ענוה, ובאומרו אולי תסתרו ביום אף ה' רמז להם אל גלות בבל שיעמדו שם ימים מעטים כאלו הם נסתרים שם עד שוב חרון אף ה' מהם ויפקדם וישיב שבותם, והודיעם עם זה שארץ פלשתים וארץ עמון ומואב חרוב יחרבו גם כן אחריהם על ידי נבוכדנאצר אבל לא ישובו לאדמתם במעט מהזמן כמו שישובו בני יהודה כי עזה עזובה תהיה ר"ל עזובה מכל אנשיה זמן רב וכן אשקלון שממה וגרושה אשדוד ועקרון תעקר מעיקרה ולא יהיה ענינם הסתר מועט כמוכם, ולכן הביא אחר זה פרשת הוי יושבי חבל הים שזכר בה חרבן עמון ופקידת בבל לישראל ושימשלו בהם, והותרה עם זה השאלה השנית: