אברבנאל על צפניה א:ד

ובעבור שהנביא דיבר כל זה בדרך משל בא לפרש ולבאר אותו רוצה לומר מה היא האדמה אשר ניבא עליה ומה הוא האדם והעוף והבהמה ומה הם המכשלות, ואמר ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם כי היא האדמה שכיוון במאמרו ויושבי ירושלם ובני יהודה הם האדם והעוף והדגים אשר זכר, וכנגד המכשלות אמר והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל רוצה לומר מה שנשאר מעבודת הבעל אחרי שגלו השבטים כי השבטים התחילו בעבודת הבעל ואחרי גלותם נשאר שארית אותה עבודה בבני יהודה, ואמר שכן יכרות את שם הכומרים והם המתפללים לעבודה זרה עם הכהנים ופירשו המפרשים שהם כוהני העבודה זרה וכן תרגם יונתן פלחיהון עם כומריהון, ולי נראה שלא קרא הכהנים סתם כי אם כהני ה' כי בעבור שיהיה הגלות כולל לטובים ולרעים אמר שיכרת מירושלם שם הכומרים וגם כן יכרת משם שם הכהנים משרתי המקדש, (ה) וכן אמר ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים לה' והנשבעים במלכם שאין הכוונה שנשבעים לה' וחוזרים ונשבעים במלכם שהוא העבודה זרה כמו שפירשו המפרשים, אבל עשה מהמשתחוים כתות מתחלפות מהם משתחוים על הגגות בפרסוס לצבא השמים והם הרשעים עובדי עבודה זרה בגלוי ומהם המשתחוים ונשבעים לה' והם הצדיקים ומהם אותם שלא היו משתחוים לעבודה זרה ולא גם כן משתחוים ונשבעים לה' כי לא היו עובדי השם יתברך ולא עובדי עבודה זרה אבל היו נשבעים במלכם להיות עבדי המלך ומשרתיו ואין להם עסק בעבודות לא לגבוה ולא לעבודה זרה.