אברבנאל על צפניה א:ג

ואחר שאמר זה בכלל בארו בפרט באומרו אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים וגומר, ומה שאמר מעל פני האדמה אינו מאמר כללי בכל הארץ כי אם בארץ ישראל, וכן אסוף אסף כל אין הכונה שכל החיים שבעולם יאספו כי החומה הכוללת אשר במלת כל תובן כפי הנושא אשר בו הדברים, וכוונת הנביא היתה ליעד על חרבן ארץ יהודה שלא ישאר בה אדם אם מחרב ואם מהגלות, ומה שזכר בהמה ועוף ודגים הוא כפי המפרשים ע"ד הפלגה כמו שאמר בירמיה (ירמיה ט, ט) עוף השמים עד בהמה נדדו הלכו וכן אמר בהושע (הושע ד, ג) בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו, וכבר חשבו אנשים שהדבר כמשמעו שכאשר גלו בני יהודה מן הארץ נדדו מעליה גם הבהמה והעוף לפי שהבהמות שהיו להם הלכו בבזה ורוב העופות לא ישכנו במדבר כי אם במקום היישוב שימצאו זרעים פירות ופרחים לאכול וכשיחרב יישוב אחד ילכו אל יישוב אחר, וכל זה רחוק הוא אצלי בפשט הכתוב, אבל שענין הבהמה והעוף והדגים היו דבור המשלי למיני בני אדם כי יש שהם חמריים עובדי אדמה כאלו הם אדם ובהמה יחד ועליהם אמר אסף אדם ובהמה ר"ל שיכלה ויחריב כל עמי הארץ עובדי אדמתם, וגם יכלה עוף השמים שהוא רמז למלכים והשרים אשר יגביהו עוף בממשלתם, וגם יכלה דגי הים והם כתות אנשים המתעסקים בניאוף ובחמס כדגי הים ולכן אמר כנגדם והמכשלות את הרשעים כי בעבור שזכר דגי הים גם כן המכשלות והתחבולות מהחרמים והמכמרות וכאלו אמר והמכשלות עם הרשעים המה ותחבולותם ילכו בשבי כי את במקום הזה הוא במקום עם כמו את יעקב איש וביתו (שמות א, א), ולפי שהיו ביהודה שאר בני אדם לא היו עובדי אדמה ולא שרים יגביהו עוף ולא חומסים וגוזלים כי אם בעלי אומניות מדיניים בטבעם לכן אמר שגם אלה לא ישארו בה אבל ילכו בשבי והוא אומרו באחרונה והכרתי את האדם מעל פני האדמה כלומר כל האדם הרומש על הארץ הזאת ביגיע כפיו ובאומנותו ויועצי הערים וחכמיה כולם יכרתו מעל פני האדמה, והנה אחר זה יזכור בענין החרבן כל כתות האנשים האלה ומדרגתם והרב רבי אברהם בן עזרא פירש והמכשלות את הרשעים שלבדם תהיינה המכשלות ועל כן והכרתי את האדם שהם הרשעים שיפורש והכרתי את האדם על הרשעים בלבד ואמנם הצדיקים לא זכר לפי שעליהם אמר אחר זה אולי תסתרו ביום אף ה', ומה שפירשתי אני הוא היותר נכון בפשט הכתוב והותרה בזה השאלה הראשונה: