אברבנאל על צפניה א:יב

והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם וגומר עד הוי יושבי חבל הים וגומר. זכר שבזמן הרע ההוא יחפש השם יתברך בירושלם בפקידת עונשה כי כמו שיחפש האדם את הבית בנרות לראות מה שיש בחדרי חדרים לפי שאור השמש לא יוכל להכנס בכל מקום כמו הנר, עד שלזה אמר (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן כי יחפש את כל אנשי ירושלם באופן שלא ימלט אחד מקבול עונשו, ויפקוד על הקופאים על שמריהם שהם שאננים ושקטים בלתי מתנועעים כדבר הנקפא שאלה היו אומרים לא ייטיב ה' רוצה לומר לטובים ולא ירע לרעים, (יג) לכן יהיה חילם ועושרם למשסה וגזל והבתים שבנו לא ישבו בהם והכרמים שנטעו לא ישתו את יינם, ובזה יכירו וידעו כי יש אלקים שופטים בארץ, ואל יחשבו שיהיה זה לזמן ארוך (יד) כי קרוב יום ה' הגדול קרוב מאד ומהרה יהיה, והקול שיהיה באותו יום ה' יהיה מר צורח שם גבור רוצה לומר אותו קול יהיה קורא וצורח ואומר מר כאלו רעה באה לעולם ולכן שם גבור כלומר כל גבור יבא שמה ללחום, ורש"י פירש הגבור יצרח שם קול מר ונכון הוא.