אברבנאל על זכריה ו:טו

ולפי שהיה זה יעוד לעתיד לבוא לכן אמר אחריו ורחוקים יבאו ובנו בהיכל השם שהרחוקים הם נדחי ישראל ונפוצות יהודה שיקבץ מארבע כנפות הארץ שכולם יבאו ויבנו בהיכל ה' העתיד, ואז בהתקיים הייעודים האלה ידעו הדורות כי ה' צבאות שלח את הנביא זכריה ליעד כל זה, ואמנם אומרו והיה אם שמוע תשמעון בקול ה' אלהיכם ענינו מה שכבר בארתי בספר חגי שהיתה תכלית פקידת בית שני כדי שבני יהודה המתקבצים שמה ישובו אל ה' ויתפללו לפניו וישיב נדחיהם ואם היו עושים כן היו זוכים לחזרת השכינה ולקבוץ הגליות ולמלכות בית דוד, וכאילו אמר והיה כל זה אליכם אם שמוע תשמעון בקול ה' אלהיכם כי הוא תכלית הפקידה כולה. ואפשר לפרש מלת אם מלשון כאשר כמו אם כסף תלוה את עמי (שמות כב, כד) ואם יהיה היובל לבני ישראל (במדבר לו, ד) יאמר הכתוב שיהיה כל זה אשר ייעד כאשר ימול השם לבם הערל וישמעון בקול ה' שהוא לימות המשיח וכמו שאמר הנביא ירמיה (ירמיה לא, לב) שבימים ההם יתן השם תורתו בקרבם ועל לבם יכתבה. הנה התבארה הנבואה הזאת והותרה השאלה הששית: וכבר הודעתיך למעלה שלפי דעתי הנבואה הזאת נאמרה קודם עשר המראות שנזכרו למעלה בימי יהושע הכהן הגדול קודם מותו, האמנם נזכרה אחר המראות לפי שמה שבא בה לעתיד לבוא הוא מה שיהיה אחרי שיושלמו ויושחתו ארבע המלכיות וכאלו היא ספור וייעוד מה שיהיה מהמלכות החמישי שיבא: