אברבנאל על זכריה ד:ב

השנית באומרו ויאמר אלי מה אתה רואה כי הנה בנבואה הזאת תמצא י' מראות שראה זכריה ולא תמצא ששאל המלאך מה אתה רואה כי אם בששית הזאת מהמנורה ובשביעית מהמגלה עפה שאמר לו גם כן בה מה אתה רואה, וראוי שיעוין למה זה יוחד המאמר ההוא באותם שתי המראות ולא בא במראה אחרת, כל שכן שיראה שאין לו ענין כי מה צורך שישאל המלאך לנביא מה אתה רואה במה שהיה מראה לו בנבואה, וגם תשובת הנביא ראיתי והנה מנורת זהב יראה שאינו כהוגן שהמלאך על ההווה שאלו והיה לו להשיב אני רואה מנורת זהב וכמו שאמר במגלה ואומר מגלה עפה אני רואה, וכן אמר ירמיהו (ירמיה א, יג) סיר נפוח אני רואה הכל בלשון הווה לא ראיתי בלשון עבר. השלישית מה ענין שבעה ושבעה מוצקות האם שבעה ושבעה הם מלבד שבעת הנרות וראה אם כן שלשה שביעיות מהדברים ובמה יתחלפו שבעה המוצקות משבעת המוצקות. ורש"י פירש לכל נר ונר באין שבעה צנורות קטנים שהשמן זב מן הגולה דרך אותן מוצקות לכל נר ונר, ולפירושו יהיו המוצקות שבעה שביעיות לפי שהיו שבעה לכל נר ונר משבעת הנרות והכתוב לא אמר כ"א ז' ושבעה מוצקות. וה"ר אברהם בן עזרא פירש שהיו המוצקות שבעה בלבד ושאמר הכתוב שבעה ושבעה על דרך אל החצר החיצונה אל העם (יחזקאל מד, יט) שהוא כפל ענין, ויקשה לדעתו אומרו בו"ו שבעה ושבעה מוצקות כי הו"ו מורה על התוספת ושאינו כפל ולא הרדפה כמו הפסוק שהביא ודומיהם שהם כפל דברים אבל אינם בו"ו.