אברבנאל על זכריה ד:א

וישב המלאך הדובר בי ויעירני וגומר עד ואשוב ואשא עיני וארא והנה מגילה עפה. עם היות שבשאלה החמישית העירותי בכלל דבר מהספיקות הנופלות במראה הזאת ראיתי עתה להעיר יותר בפרטיות על הספיקות אשר יפלו בדברי המראה הזאת כדי להטיב העיון בפירושה והם גם כן לדעתי עשרה. הראשונה באומרו וישב המלאך הדובר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו וזה כי אתה לא תמצא בשום מראה מהמראות שראה זכריה שיאמר בה כזה, כי הנה המלאך היה גם קודם לזה מדבר עמו ולמה יאמר וישב המלאך כאילו נפסקה נבואתו וחזרה לו עתה, גם מה ענין ויעירני כי המראה הזאת לא ראה אותה בהקיץ כי אם במחזה או בחלומו ואיך יאמר אם כן שהערהו כאיש אשר יעור משנתו כיון שהעירו אחר לא יעור. והרב רבי אברהם בן עזרא כתב וטעם יעור כאלו מעצמו נעור בלט, ומי יתן ידעתי למה יגיד הנביא זה ומה ענינו וצורכו לענין הנבואה אשר יספר כי זה אין לו ענין בפתרון וגם אינו מיפוי המשל: