אברבנאל על זכריה יד:ב

וביאר איך יהיה ואיך ימשך זה שאמר בדרך כלל בראש הפרשה באומרו ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ולא אמר זה בלבד על גוג ומגוג כי אם ג"כ על בני אדום ועל האשורים בני ישמעאל ב' כתות המלחמה, שמפני שזכר הנביא למעלה בכלל ענין אותה מלחמה ולא זכר בה אם תלכד ירושלם אם לא ואיך יהיה ענינה באותה מלחמה לכן באה לו הנבואה הזאת לבאר בה בענין אותה מלחמה י' ענינים ומדעים שלא נזהרו עד הנה: הראשון מה שאמר ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה כלומר שישים בלבם לבוא שמה באופן שתתחדש ביניהם המלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים ר"ל שתלכד העיר ירושלם מהאויבים בני אדום ונשסו הבתים שהוא מלשון מי נתן למשסה יעקב (ישעיה מב, כד) והענין שיפילו לארץ הבתים, וגם הנשים תשגלנה כי כן עושים הנוצרים במלחמות, ויצא חצי העיר בגולה ר"ל שיגלו ויוציאו מירושלם חצי העם שבויי חרב, אבל יתר העם לא יכרת ולא יצא מן העיר ולא ילך בשביה, ולא ישארו אותו חצי העם האחרון בעיר מפני חזקם אלא שבהיות הנוצרים שוסים ובוזים ושבים כרצונם באנשי ירושלם שמועות בהלום כמו שנזכר בספר דניאל מאנשי המזרח והצפון הבאים עליהם ולכן יחדלו בני אדום מלשבות עוד ויצאו להלחם עם הישמעאלים הבאים עליהם שמה, (ג) ואז ויצא ה' כלומר יעיר רצונו להלחם בגוים ההם כי כאשר יצא חצי העם בגולה אז יצא ה' ממקומו מן השמים כי יקנא את עמו וינקום נקמתם כיום הלחמו ביום קרב והיא מלחמת ים סוף שאמר משה ה' ילחם לכם ואתם תחרישון (שמות יד, יד) כן בעת ההיא ילחם השם להם.