אברבנאל על זכריה יד:יז

וזכר שהעם אשר לא יעלה לירושלם מכל משפחות הארץ להשתחוות יהיה ענשם שלא עליהם יהיה הגשם כלומר שלא ירד מטר בארצם בזמן הראוי להצמיח תבואותיהם. וכבר אמרו חז"ל ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים לפי שמצות החג על הגשמים הם ארבע מינים שבלולב וניסוך המים כדאיתא בתוספתא דסוכה (פ"ג), גם שהמטר הוא אות חזק על ההשגחה ובזמן שהיתה שכינת השם בעמו היו הגשמים באים בהשגחתו על ארצו ולא עשה כן לכל גוי לפי שהיו גשמיהם כפי הסדר הטבעי, וכמו שאמר רומז לזה (איוב ה, י) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות שעל פני ארץ שהוא א"י הקדוש ברוך הוא נותן מטר כפי השגחתו ורצונו אמנם על פני חוצות שהם שאר העמים הוא שולח המטר רוצה לומר על ידי אמצעיים מסודרים, ולכן אמר ושולח מים ולא אמר נותן בחוצות שהם החצוניים מארץ ישראל, אמנם בזמן הגאולה שיהיו כל האומות עם ה' בקבלתם אמונתו יהיו גשמיהם כולם על דרך ההשגחה הפרטית ולכן צוה יתברך שיעלו לירושלם לחוג את חג הסוכות ושאז ישתחוו לשם הנכבד או למלך המשיח כאילו יודו שגשמיהם יהיו בהשגחה.