אברבנאל על זכריה יג:א

ואמנם אומרו ביום ההוא יהיה מקור נפתח וגומר פירשוהו המפרשים כמשמעו וכן הוא דעת חכמים ז"ל שלעתיד לבוא יצאו מים חיים מירושלם ויהיה מקורו בבית המלך המשיח ואז לא יצטרכו לצאת חוץ מן העיר להטבל למי חטאת או לנדה זבה ששניהם צריכים מים חיים כמו שהיה בימים הראשונים שלא היו מים חיים בתוך ירושלם. וכבר נתתי טעם בנס הזה בסוף ספר יואל בפסוק (יואל ד, יח) ומעין מבית ה' יצא. האמנם יונתן פירשו בדרך רוחני ואמר בעידנא ההיא אולפן אוריתא גלי כמבועין דמיין לבית דוד כלומר שיהיה ענין המים האלה רמז לתורה ולאמונות האמתיות שיצאו מירושלם וממלך המשיח וכמו שאמר (ישעיה ב, ג) כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. וכפי' זה נראה לי לפרש לחטאת ולנדה שתהיה הלמ"ד משמשת בלשון תמורה, וכבר זכרו המדקדקים השמוש הזה ללמ"ד והביאו ממנו ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר (בראשית יא, ג), ואמר הכתוב שבמקום שהיתה ירושלם לחטאת ולנדה כדבר הטמא והגרוע בקרב העמים כמו שאמר המקונן (איכה א, ח) חטא חטאה ירושלם על כן לנדה היתה תמורת זה תהיה בזמן תשועתה מקור נפתח לטהר את כל העולם בתורתה ואמונותיה, (ב) לפי שביום והזמן ההוא אמר השם שיכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא אמר זה על ישראל כי אם על האומות כולם שהאלילים כרות יכרתון ויעלו אל הר ה' ללמוד תורה ואמונות אמתיות, וכלל בזה שיסירו מירושלם בתי העצבים שעשו שם הערלים אם בקבורת משיחם ואם בהר ציון שהכל יבוטל ביטול גמור ובזה האופן תהיה ירושלם מקור נפתח שיצא משם דעת ויראת ה' לכל בני העולם והותרה בזה השאלה הרביעית.

ואמנם אומרו וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ושאר הפסוקים שאמר בעניני הנביאים הנה המפרשים פירשו שיעביר השם יתברך בזמן ההוא מהארץ נביאי השקר כמו שהיו בזמן בית ראשון, ואת רוח הטומאה גם כן שהוא יצר הרע, ועל נביאי אומתינו פירשו יבושו הנביאים איש מחזיונו, ופירשו למען כחש למען יכחש שהוא נביא כי יאמר לא נביא אנכי אלא עובד אדמה או רועה מקנה ושזהו אומרו כי אדם הקנני שהוא מלשון מקנה, ולדעת הראב"ע מלשון קנין כלומר אדם הנחילני אדמה ומנעורי עבדתיה. ואמרו ששאלת מה המכות האלה בין ידיך ענינו מורה שאביך ואמך הכוך מפני שהיית מתנבא ושהוא משיב אינו כן אבל הוכתי בית מאהבי המלמדים אותי עבודת האדמה, ולפי שלא עמלתי בה כראוי הכוני פצעוני או הוכתי שמה בדרך שחוק כי מפני שאז ישפוך השם את רוחו על בני ישראל לא ירים איש את ראשו להנבא לשקר וכזב.

ופירשו חרב עורי על רועי ועל גבר עמיתי אם על אדום שהפקידו הקדוש ברוך הוא על צאנו בגלות והוא דרך רש"י, ואם על כל מלך ממלכי הגוים שהוא הרועה את עמו לדעת הראב"ע. אבל הפירוש הזה בכללותו כפי הוראת הכתובים הוא רחוק מאד מדעתי אם היתה הנבואה הזאת לעתיד כמו שהסכימו עליו המפרשים, וגם הרב רבי אברהם בן עזרא הודה בו לפי שאחרי שנסתלקה הנבואה מישראל לא התפארה אומה מהאומות שהיו בה נביאים ועל מה אמר אם כן יבושו הנביאים איש מחזיונו ואיך ינבא זכריה על מה שהיה דבר בטל אלפים שנה קודם הגאולה ומה לנו אם נביאי מקדש ראשון שכבר ספו תמו מן בלהות זה כמה שנים, ועוד כי איך יכחשו נביאי השקר מה שהיה גלוי ומפורסם לכל ואיך יאמר הנביא המפורסם שהיה עובד אדמה ורועה צאן, ופירש הקנני מלשון מקנה הוא זר מאד, גם אשר הוכתי בית מאהבי בלתי סובל פירושם כי למה לא אמר אשר הכוני מאהבי. גם לפרש רועי וגבר עמיתי על אדום או על מלך ממלכי הגוים הוא קשה להאמינו. ומפני זה כולו נראה לי שלא נאמרו הפסוקים האלה כי אם על כתות הדרשנים מבני אדום האומרים שיחול עליהם בעת עבודתם רוח הקודש והם הנקראים נביאים מגזרת ניב שפתים (ישעיה נז, יט) כלומר מדברים, גם בבני ישמעאל נמצאים היום אנשים מתקדשים ומטהרים ומתבודדים ואומרים שידבר השם עמהם ועושים הם בעצמם פצע וחבורה ומכה טריה לסגף גופם, ועל אלו ואלו אחרי אומרו אכרית את שמות העצבים מן הארץ אמר וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שקרא נביאים כתות הדרשנים המדברים האומרים שחל עליהם בעת דבורם ודרשתם רוח הקודש וגם על קדושי הישמעאלים המתבודדים ומתנבאים ויתגודדו כמשפטם (ג) על כולם אמר שיבטלו מן העולם מבין האומות ההם עד שכאשר ינבא וידרוש ברבים אחד מהם כדרכו יאמרו לו אביו ואמו הקרובים אליו לא תחיה ודקרוהו באמרם שקר דברת בשם ה' רוצה לומר כל מה שאמרת ודברת מהאמונות והדעות הם שקר וכזב שכל כך יהיו אוהבי השם הנכבד ודבקים באמתת נבואתו שלא יחמלו אבות על בניהם כשידברו בשם אלקים אחרים.