אברבנאל על זכריה יב:יד

וכנגד שאר השבטים אמר כל המשפחות הנשארות, ואמר שיספדו האנשים בפני עצמם והנשים בפני עצמן אם משום צניעות ואם מפני שאין הספד הנשים כמספד האנשים. ואמר כל כך בביאור ובאורך ענין ההספד הה להגיד שכבוד יעשו לו במותו והוי אדון יספדו לו ולא יהיה ענינו כמתים במלחמתם שלא יספדום כראוי והותרה עם מה שפירשתי השאלה השלישית. ומיתת משיח בן יוסף אין ראוי שיחשוב אדם שתהיה מקרית אלא בהשגחת השם שכדי שתחזור המלוכה לזרע דוד ימות משיח בן יוסף במלחמה באופן שיאמרו ישראל הלא על כי לקח לו כתר המלוכה בהיותו משבט אפרים נהרג ולכן ישובו ויבקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם. ואפשר לפרש שלא יהיה המספד הזה על אותו הנכשל והנהרג כי אם שיספדו על צרתם בראותם שאויביהם באים לכבוש את הארץ ולהחריבם ושעל זה אמר ביום ההוא יגדל המספד בירושלם וגו' שהוא בראות' שהאויבים שות שתו השערה והוא היותר נכון בעיני: