אברבנאל על נחום ג:ה

ולפי שדמה אותה לזונה דמה עונשה לעונש הזונה באומרו הנני אליך נאם ה' צבאות וגליתי שוליך על פניך רוצה לומר אני בהשגחתי אסבב חורבנך ושוליך שהם שפולי בגדי האשה וחלקי לבושיה היותר נבזים ושפלים ומטונפים הנוגעים בעפר ובטיט ארים אותם על פניך, ובזה ימשכו לך שתים רעות האחד שיראו הגוים מערך רוצה לומר ערותך ומקורך וכדי בזיון וקצף כי הנה בהרמת השולים יתגלו העגבות ומקום הערוה שהם קלונה כי חוש המישוש חרפה היא לנו, (ו) והרעה השנית בהשלכת השולים המטונפים על פניך אשליך עליך שקוצים שהטיט והעפר שהיו בשולים ידבקו בפניך ונבלתיך ושמתיך כרואי רוצה לומר כדבר המגואל והמאוס שהכל מביטים בו לפחיתותו כמו הוי מראה ונגאלה, (ז) ומזה ימשך שכל רואיך ידוד ממך כלומר שכל אחד מהרואים אותך ילך וירחק ממך מפני הנוול והשקוצים אשר על פניך.

והיה הנמשל בזה בכל חלקי המשל והוא שנבוכדנצר שהיה היותר שפל ונבזה שבכל שרי סנחריב בערך השולים ללבוש שהם היותר שפלים שבו גלה אותו ה' על פני מלך אשור אדונו, כי במקום שהיה נבוכדנצר שפל ונבזה קם על פני מלך אשור אדונו ובזה נתגלת ערות אשור וקלונו בשקם עליו עבד ונתגלו השקרים והכחש שהיה אשור עושה לכל מלכי האדמה, וכל רואיהם ירחקו מהם ויתמהו ממפלת נינוה ראש ממלכת אשור באומרם שודדה נינוה מי ינוד לה רוצה לומר נינוה שהיתה מושלת בגוים היתה למשסה ולשוד ומי הוא האוהב שיבא לנוד לה ולנחמה כי כולם היו לה לאויבים ולכן לא ימצא מי ינוד לה ומי ירחם עליה.