אברבנאל על מיכה ז:א

אללי לי וגומר עד יום לבנות גדריך. לפי שאמר למעלה שמעו מטה ומי יעדה שהוא כמו שפירשתי שישמעו המטה עצמו מדרך האמת וקול השם יתברך וכן ישמעו מי הוא אשר יעדה הנבואה התושיה לעצמו וביאר עד כה חלק שמעו מטה, בא הנביא בפרשה הזאת לבאר גם כן חלק ומייעדה ולהודיע שאפילו אחד לא היה בארץ שתושיה ומצות השם יעד לעצמו, וזהו אללי לי רוצה לומר אוי לי שעמדתי לנביא בעת הזאת שאין חסיד ואין צדיק בדור הזה כי נשארתי בדורי כדבר המועט הנשאר אחר שלקטו ואספו פירות הקיץ וזהו אומרו כי הייתי כאספי קיץ וכמו שכתב רש"י אינו לשון פעל אלא לשון מפעל כמו אוסף החסיל כאסיפות קיץ, וכן כעוללות בציר אין אשכול רוצה לומר שנשארו בגפן אחר שכלה הבציר עוללות לא אשכול שלם לאכול והוא דבור המשלי. והנמשל כי אין חסיד וישר בכל הארץ ולא נשאר בה כי אם הנביא הזה וצדיקים מספר יהיו ונער יכתבם כעוללות הכרם, ואמר בכורה אותה נפשי כלומר לא הייתי אני מתאוה כי אם בכורה והיא תאנה טובה המתבשלת בעתה אותה אותה נפשי כלומר להיות בזמן החסידים הראשונים שהיו שלמים וכן רבים, (ב) לא עתה שאבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין לפי שכולם לדמים יארובו איש להרוג את אחיו ולגזלו, וכן בפעל איש את אחיו יצודו חרם רוצה לומר יצודדו אותו בחרמו ובמכמרתו כי חרם הוא כמו רשת כמו משפט חרמים: