אברבנאל על מיכה ו:טז

וזכר הנביא מרשעתם שעם כל זה שהיה מיעד אליהם לא ישמעו לו אבל תמיד ישתמר חוקות עמרי וכל מעשה בית אחאב, כי עמרי היה מלך ישראל אביו של אחאב, והם רוצה לומר האב והבן הרשיעו לעבוד עבודה זרה ומלכי יהודה למדו ממעשיהם ועל זה אמר ותלכו במועצותם למען תתי אותם לשמה ויושביה לשרקה כלומר שיהיה זה סבה שתהיה ירושלם לשמה ויושביה ילכו בגלות וישרקו עליהם אויביהם, ואומרו וחרפת עמי תשאו פירש רש"י אתם תקבלום עון החרפה שאומות העולם מחרפין את עמי שצויתי אותם לא יהיה לך איפה ואיפה והם אינם שומרים: ורבי אברהם בן עזרא פירש חרפת מה שהייתם מחרפים עובדי השם תשאו עליכם ושהוא על דרך וחרפה לא נשא על קרובו (תהלים טו, ג), ויותר נראה לפרש שבעבור שהיתה התוכחה והייעוד הזה למלכות יהודה שתהיה לשמה כמלכות שומרון בגלות השבטים שקדם לגלות ירושלם לכן אמר וחרפת עמי תשאו רוצה לומר חרפת עמי עשרת השבטים שהלכו בגלות והיתה ארצם נשמה תשאו אותם גם אתם בני יהודה כי תלכו בגלות ותשמם ארצכם כמו שקרה להם, גם אפשר לומר שהוא על דרך מה שאמר יחזקאל (יחזקאל כ, לב) והעולה על רוחכם היה לא תהיה וגומר וענינו אל תחשבו שבגלותכם תהיו כמשפחות הגוים לעבוד עץ ואבן ולא יזכר שם ישראל עוד כי על כל פנים חרפת עמי תשאו שיעמוד זרעכם ושמכם ותמיד יאמרו לכם לאלף דור עם ה' אלה ומארצו יצאו על כל רעתם אשר עזבוהו: