אברבנאל על מיכה ו:ה

ולפי שההזדכרות לחכמים ואנשי התבונה יהיה ברמיזת דבר מה מהענין שלא היה האדם זוכר לכן זכר השם חסדיו אלה בדרך קצור ורמיזה כדי לעורר זכרונם כמו שאמר עמי זכור נא:

ועוד זכר להם חסד אחר שעשה עמהם במקום נסתר שלא היו הם יודעים ממנו דבר והוא ענין בלעם והוא אומרו מה יעץ בלק מלך מואב ר"ל לגרש אותם מן העולם ומה ענה אותו בלעם בן בעור שהוא אמר לו מה אקוב לא קבה אל ושאר העתידות מכבוש הארץ ונצחון המלכים שזכר בנבואותיו שהכריחו השם לברך אותם בעל כרחו כדי שיתפרסמו לעמים שהיו על הארץ הטובות העתידות לבוא עליהם באופן שישמעו וימס לבבם, ואם כן באומרו ומה ענה אותו בלעם בן בעור כלל בו כל הברכות והעתידות שכלל בנבואותיו, ואומרו מן השטים עד הגלגל פרש"י מן השטים שחטאתם לי שם דעו צדקתי שלא מנעתי טובותיו ועזרתי מכם עד שהבאתי אתכם לגלגל וכבשתי לפניכם את הארץ. והראב"ע פירש במקום שהיה ראוי שתהיו קדושים להכנס בארץ אז חטאתם חטאה גדולה בשטים שהייתם כולכם עליה בני מות וחמלתי עליכם והבאתי אתכם אל הגלגל וקרוב הוא לדעת רש"י: ויותר נכון אצלי לפרש שמן השטים חוזר לומה ענה אותו בלעם בן בעור כלומר מה שיעץ בלעם את בלק בזנות בנות מואב בשטים וכאילו אמר ומה ענה אותו בלעם בן בעור ומה שענה אותו מן השטים ויחסר וא"ו במן השיטים על דרך שמש ירח, אבל מה שאמר עוד עד הגלגל דעתי הוא שהוא חוזר למעלה כאילו אמר כי העליתיך מארץ מצרים עד שבאתם עד הגלגל שבזה כלל כל מה שאירע להם במדבר שהוא כולו מה שכלל באומרו מה עשיתי לך. והיה סוף דבריו למען דעת צדקות ה' כלומר הנה זכרתי לך כל זה למען תדע צדקות ה' אשר עשה עמכם:

ובפרק קמא דברכות (ז, ע"א) דרשו חכמים ז"ל מאי דכתיב למען דעת צדקות ה' אמר רבי אלעזר אמר הקדוש ברוך הוא לישראל עמי דעו כמה צדקות עשיתי לכם שלא כעסתי כל אותם הימים של בלעם שאלו כעסתי כל אותם הימים לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקאמר בלעם לבלק (במדבר כג, ח) מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם ה' מלמד שאותו היום לא זעם, ולא היה דעת הקדושים האלה שהיה הקדוש ברוך הוא מתכעס כי כעס בחיק כסילים יבוא והוא הפעלות גשמי ולא יפול בו יתברך חלילה, אבל רצו שהש"י באותם הימים לא רצה לנהג אותם במדת הדין ולא הביט און ביעקב שלא פנה אל פשעם אבל ישב תמיד בעדם על כסא רחמים לרחם עליהם ומפני זה בלעם לא היה יכול להרע להם, כי הוא קוסם היה ומגיד מה שיורו המערכות העליונות ובראותו שאין כח העליונים שולט על ישראל בחמלת השם עליהם לא היה בו כח להגיד רעתם שהיא היתה קללתו באמת כדברי הראב"ע עם היות שבלק וקלי דורו היו חושבים שהיה כחו בפיו ואשר יאור יואר וזהו ענין בלעם שזכר הנביא כאן: והנה לא זכר להם כבוש הארץ לפי שהיה דעתו לגרשם ממנה, ואחרי שביאר חלק תוכחת השם אשר נכלל במאמר מה עשיתי לך זכר החלק האחר מתשובת העם שכלל באומרו ומה הלאיתיך.