אברבנאל על מיכה ו:ד

והתחיל בזכרון החסדים וסיפר אותם בשם האל באומרו כי העליתיך מארץ מצרים כלומר שאין עבד יוצא משם, ובזה רמז להם כל מכות מצרים אשר עשה ה' בהם ובאלהיהם כדי להוציא את ישראל משם, ובאומרו ומבית עבדים פדיתיך רמז להם לנסי הים שפדה אותם מידי המצריים האומרים מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו (שמות יד, ה) ורדפו אחריהם להעבידם וגם להורגם ולא היו ישראל נפדים ונגאלים בהחלט עד שראו את מצרים מת על שפת הים, והנה קרא את מצרים בית עבדים אם לפי שהיו בו בית ישראל עבדים או מפני שהמצריים היו בני חם שנאמר בו (בראשית ט, כה) עבד עבדים יהיה לאחיו ולכן קרא את המצריים עבדים, ואמנם כנגד נסי המדבר אמר ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים שמשה הוריד להם את המן הביא להם את התורה למדם והשרישם באמונות האמתיות, ואם אהרן שהיה מכפר בעד חטאתם ומלמד אותם המצות כמו שלמדם ממשה, ואם מרים מלמדת לנשים וכן אמר המתרגם משה לאלפא מסורת דינין ואהרן לכפרא על עמא מרים לאוריא לנשיא, והיו אם כן שלשת האחים ההם מדריכים אותם אל השלימות האמתי: ובילמדנו אמרו ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים אמר הקדוש ברוך הוא בא וראה מה ביני לבין בשר ודם מלך בשר ודם ששלח שלוחים למדינה בני המדינה מספקין להם מזון אבל אני לא עשיתי כן ששלחתי לפניך שלשה גואלים ולא הייתם זקוקים לזון אותם אבל הם היו זנים אתכם המן בזכות משה ענני כבוד בזכות אהרן הבאר בזכות מרים, הנה הבינו הכתוב הזה שהוא כולל לכל הנסים אשר נעשו לישראל במדבר.