אברבנאל על מלאכי א:ו

והנה אמר כל זה הקדמה למה שיאמר שבבית שני לא נשארו מכל קדושות בית ה' כי אם הקרבנות, ובמקום שהיה להם לכהנים לחוס עליהם לעשותם כמצוה היו עושים בהפך שהיו מבזים את השם ועבודתו ועל זה אמר בן יכבד אב ועבד אדוניו רוצה לומר ואחרי שהדבר כן שאהבתי אתכם ואת אבותיכם היה ראוי שתאהבוני ושתהיו בעיני אם כבנים לפני אביהם שיאהבוהו בעבור שהוא אהבם, ואם כעבדים לפני אדוניהם שייראו מלפניהם כי הבן מחוייב הוא לכבוד אביו באהבה וברצון שכלי אמנם העבד הוא מוכרח מפני היראה, ואם אב אני בערככם אחר שהמציאות וההויות והטובות כולם ממני היו לכם איה כבודי שאתם מכבדים אותי ואם אדונים אני ואתם עבדי איה מוראי שאתם יראים מלפני, ואמר זה בכלל ואחר זה פרט אותו והוכיח ראשונה הכהנים שהם ראשי העם ומורי התורה והוא אומרו לכם הכהנים בוזי שמי כי הם היו בעבודתם כעבדים לפני אדוניהם ולהיות אלקים קרובים אליהם היו הכהנים לפניו דבקים בו, והאשימם גם כן במה שהיו מבזים את השם במקום שהיה להם לכבדו ושלא היו מודים חטאתם אבל היו אומרים במה בזינו את שמך כאילו אמר גם ברשעתכם תכחשו מעשיכם הרעים והוא על דרך הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי (ירמיה ב, לה).