אברבנאל על שופטים ט:ח

וישא משלו ויאמר (ח) הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך, וכתב רש"י שזכר הזית משל לעתניאל בן קנז שבא משבט יהודה שנאמר עליו (ירמי' י"א ט"ז) זית רענן יפה פרי תואר, והביא התאנה רמז לדבורה הנביאה, ולזה אמר בה את מתקי שהוא דבש הדבורים, ושזכר הגפן רמז לגדעון שהיה משבט יוסף, שנאמר (בראשית מ"ט כ"ב) בן פורת יוסף בן פורת וגו', ומתרגמינן כגופן דנציב על עינא דמיא. ויקשה לזה כי עתניאל ודבורה וגדעון לא שאלו מהם ישראל שימלכו עליהם, ולא אמרו הם שלא ירצו בממשלה כדרכי המשל, אבל בפעל משלו בישראל, ואחשוב אני בזה שיותם כיוון לומר במשליו שהממשלה והמלכות ראוי שתנתן בעצם ובראשונה לנכבדים ממשפחת רם, כי היחס הוא הראוי למלוכה ולממשלה, ושכאשר לא ימצא אדם נכבד ומיוחס למשול ראוי שיבחרו באדם עשיר, כי עם היות שעשרו בידו ולא יועיל ממנו לאחרים, אין ספק שמפני עשרו הוא הראוי למלוכה, וכמ"ש (ישעיה ג' ז') ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימוני קצין עם, וכאשר לא ימצא אדם נכבד בטבעו ולא ג"כ אדם עשיר ראוי שיבחרו באיש המשמח והמקבל כל אדם בסבר פנים יפות מפאת מדותיו, אם הוא טוב ומטיב במזגו, כי הנה העם ראוי שימשך אז אחריו, (ט) ולכן הביא ראשונה הזית שהוא משל לאיש הנכבד המיוחס במשפחתו, כמו השמן הטוב היורד על הזקן העולה למעלה מכל המשקים העומד שנים רבות בלי הפסד והשחתה, ולכן אמר בשם הזית דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים, להגיד שהכבוד ממנה וכמו שאפרש.