אברבנאל על שופטים ט:ז

ויגידו ליותם וילך ויעמוד וגו'. זכר שכאשר שמע יותם בן גדעון הקטן שבעלי שכם לא די להם שלא נתעצמו על אבימלך לנקום נקמת אחיו אשר הרג, אבל גם המליכוהו עליהם, הלך ויעמוד בהר, להיותו מקום מוכן לדבר עליו דברי תורה ושמשם שמעו ישראל הברכה והקללה, ואמר שישמעו אליו בעלי שכם, ולא אמר אנשי שכם, כי אם בעלי שכם, לומר כי הם בעיניהם אדוני העיר, ושיהיה שכרם אם ישמעוהו שישמע אלהים אליהם, ורמז בזה שעוד מעט יקראו אל אלהים ויצעקו אליו מאבימלך כאשר הוא יותם היה אז קורא וצועק ממנו: