אברבנאל על שופטים ז:טז

ויחץ את שלש מאות האיש וגו'. זכר שגדעון עשה תחבולה נאותה לאותה המלחמה, והיא נכללת בששה דברים. הא' היות המלחמה בלילה כדי שהאויבים לא יראו ולא ידעו במיעוט העם. השני שיחצם לשלשה ראשים מאה איש בכל ראש באופן שיחשבו האויבים שהם עמים רבים ומתחלפים, וכזה עשה אברהם עם המלכים, כמ"ש (בראשית י"ד ט"ו) ויחלק עליהם לילה. השלישי שנתן שופרות ביד כל איש כדי שבתרועתם ישברו לבות האויבים בחשבם שהם עם רב. הרביעי שצוה שיוליכו לפידים כל איש לפיד אחד, כי זה ממה שיביא לחשוב בראותם הלפידים שכל לפיד יבא בתוך מאה איש ויחשבום ליותר רבים. ובדרש (עיין רש"י) אמרו שעשה זה לזכור זכות יום מתן תורה. החמשי שצום שיוליכו הכדים והם אשר נשארו מהעם אשר שב, שאין ספק שיבואו בתוכם כדים לשאוב מים ולשתות, וצוה שיוליכום כדי שיוליכו בתוכה הלפידים נסתרים ולא יתראו כי אם בפתע פתאום וימס לבב האויבים, כי יראו האודים ההם באישון לילה ואפלה דבר מופלא, ולזה אמר ולפידים בתוך הכדים.