אברבנאל על שופטים ו:יז

ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי, כוונתי בפירוש הכתוב הזה אחד משני פנים. האחד שגדעון רצה לשאול אות ופלא על הייעוד הזה, ולזה אמר למלאך אם נא מצאתי חן בעיניך עשה לי אות ופלא, כי כמה שאמרת עד הנה אין אמתות כלל, שאתה אתה מדבר עמי דברים בלי אות ומה אמתות יש בדבר שפתים? ויהיה א"כ שאתה מדבר עמי סבה על שאלו האות ממנו. והפן השני מהפירוש הוא שגדעון חשב היותו נביא ורצה לתת לו לאכול, ולא בקש לו עתה שיתן לו אות, אבל שבעת המלחמה והתשועה אז יעשה אותו אות והיא הכאת מדין, ולזה אמר אם נא מצאתי חן בעיניך (אחר אשר קראתני גבור חיל) ואם הוא כך, שתעשה בעתיד אות ופלא על מה שאתה מדבר עמי (והיא התשועה אשר יעדו בה שיוכל הנביא לעשות עליו אות, שהם שתי סבות, ר"ל מציאת החן בעיניו והיותו מאמת מה שאמר לו, ושיעשה עליו אח"כ אות לשיושיע את ישראל מיד מדין) הנה תכלית המאמר וסופו הוא, (יח) אל נא תמוש מזה עד בואי אליך והוצאתי את מנחתי וגו', כי אם מצא חן בעיניו ואם אמת הוא מה שאמר ויוכל לעשות עליו אות בזמן הצורך ראוי שיהנה מאשר לו ויאכל עמו. ואפשר עוד לפרש שבקש ממנו שלא ימוש משם עד הגישו לפניו מנחה, כדי שבה יעשה אותות ומופתים כאש שהוריד אליהו על עולתו, ומלת שאתה השי"ן בקמ"ץ הוא כמו בסגו"ל, כמו עד שקמתי בפת"ח שהוא כמו שקמתי בסגו"ל: