אברבנאל על שופטים ד:טו

וזכר שכן היה (טו) שה' המם את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק, ודע שלפני ברק שאמר כאן הוא מאמר נאמר על הזמן, כמו (מלאכי ד' ה') לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, יגיד הכתוב שקודם שבא ברק כבר המם ה' את סיסרא (עם היותו שר הצבא גבור החיל) ואת כל הרכב ואת כל המחנה, כי אולי שמעו באזניהם קול מחנה גדול וראו סוסי אש ורכבי אש ודומה לזה, באופן שפחד קראם ורעדה (וכל זה היה קודם ביאת ברק, כמו שאמרה לו דבורה הלא ה' יצא לפניך, רוצה לומר כבר הוא נלחם ואתה יושב בכאן) עד שירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו, וכאשר בא ברק אל המחנה ומצאו כך לא עשה כי אם רדף אחריהם, וזהו אמרו (טז) וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה, כי ה' היה מנצח המלחמה הוא הנלחם להם, וברק לא עשה כ"א שרדף אחרי הנסים מהמלחמה ואז נפל כל מחנהו לפי חרב. ומזה למדנו תועלת שביעי וידיע' רב', והוא שהאנשים כשיהיו מצליחים במלחמה יקנו חוזק רב וגבור' מופלגת מפאת ההצלחה, עד שברק היה לבדו עם אנשים מעטים רודף אחרי הרכב ואחרי המחנה, כמו שבהיותו מנוצח ונרדף היה לבו דואג עליו ולא הי' לו חוזק וגבורה, עד שהי' אומר לדבורה אם תלכי עמי והלכתי, כי ההצלחה תקנה גבורה וחוזק לב והקלון תקנה פחד ומורך לבב: