אברבנאל על שופטים כא:טז

ויאמרו זקני העדה וגומ'. זכר שאמרו בני ישראל אחרי אשר בני בנימן הנמלטים היו שש מאות והיו בתולות יבש גלעד ארבע מאות א"כ מה נעש' למאתים איש הנותרים מבלי אשה, אחר אשר אין אשה משבט בנימן, (יז) ואמרו ירושת פלטה ראויה שישאר לבנימן באופן שלא ימחה שבט מישראל, ועם היות שהיו כבר ארבע מאות איש נשואי אשה (ועם זה לא ימחה השבט אע"פ שלא יהיו עוד נשים לנשארים) הנה חששו אולי ימותו מהם בלא בנים או במגפה יגפם ה', והיה ראוי מפני זה שיתרבו כל מה שאפשר, (יח) ואמרו אחרי שאנחנו לא נוכל לתת להם נשים, רוצה לומר מבנותיהם, צריך להתחכם שיקחו אותם בחזקה, (יט) וזה כי היה חג ה' בשילה אשר מצפונה לבית אל מזרחה וגו', ולא אמר הסימנין האלה על שילה כי כבר ידענו מקומו, אבל כיון להגיד שהיה חג לה' מדי שנה בשנה בשילה, וידמה שהיה חג הסכו' שהוא חג סתם הנעשה באסיף תבואות השדה, והיה מנהג לעשות מחול לנערות הבתולות מחוץ לעיר בעין הכרמים שהיה מצפונ' לביתאל מזרחה וגו', כי המחול היה באותו מקום אשר רשם באות' הסימנין להודיע שהיה נוכח סלע רמון אשר שם בני בנימן הנמלטים, כי משם באו לחטוף איש את אשתו, (כ-כא) ולזה צוו הזקנים שזכר את בני בנימן לכו וארבתם בכרמים וכאשר יצאו בנות שילה לחול יחטפו איש אשתו, (כב) והיה כי יבואו אבות' או אחיהם לריב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם, ופי' הכתוב כן הוא, שאמרו זקני העדה לנמלטים מבני בנימן שיחטפו נשים מבנות המחול, והיה כאשר יבאו אבות הנערות לריב עם הזקנים ולומר אליהם שיצאו להלחם עם בנימן שחטפו הנשים, תהיה תשובתם אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו, ורוצה לומר מה תריבון בנו חנונו ורחמו עלינו בעבורם שלא תלחמו בנו, וזכר שלא היה ראוי שיתרעמו מזה כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה, כלומ' למה תריבון עמנו? האם היינו אנחנו בני בנימן שחטפו נשים? הנה באמת אנחנו הזקנים לא לקחנו איש אשתו במלחמה לשתריבו עמנו, וגם אין לכם להתרע' מזה כי לא אתם נתת' להם, רוצה לומר למה תתרעמו על בנותיכם? כי הם נשואות כראוי, ואם היה התרעומת מפני השבועה? לא אתם נתתם להם שלכעת תאשמו, כי הם לקחום בחזקה. וגם אפשר לפרש חנונו אותם, רוצה לומר על בני בנימן, רחמו עליהם שלקחו בנותיכ' לנשים מבלי שנתתם להם נכסים וממון עמהן, כי אנחנו לא לקחנו איש אשתו במלחמה אבל נשאנו אותן בנכסים וממון שנתנו עמהן אביהן לנו, ואתם אם תאמרו שהדבר אליכם בזיון וקצף כשנשאתם בנותיכם ולא נתתם להן כלל, אין בזה אשם, כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו, ואם כן נמשך אליכם התועלת מבלי האשמה, ויהיה אותם כמו הם, רוצה לומר חנונו ורחמו עליהם: וזכרו חז"ל (תענית פ"ד ל' ע"א) כי אחר כן התירו בני ישראל הנדר לבוא שבט בנימן בקהל ה' ולתת להם נשים, ומצאו להם היתר שאמרו איש ממנו ולא מבנינו, כי בזה המאמר לא נכללו בניהם אשר יקומו אחריהם (כג) וספר הכתוב שעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם (רוצה לומר מספר הנותרים מבלי אשה) ושבו לארצם, וישראל הלכו לנחלתם: