אברבנאל על שופטים כ:יב

ואחר שידעו ישראל אמתת הדבר שלחו אנשים בכל שבטי בנימן, רוצה לומר בכל משפחותיהם לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם, ולא היה הכוונה בזה לשאול מה הרעה כי כבר ידעו אותה, כי אם להגדיל הענין, כמו (תלים ל"א כ') מה רב טובך, כלומ' גדולה מאד הרעה הזאת אשר נהייתה בכם, (יג) ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם, ר"ל שיתפסו האנשים בני בליעל אשר עשו הדבר הרע ההוא, ואמר ונמיתם ר"ל כלל השבטים שבט בנימן ושאר השבטים שכלם יעשו משפט בהם וכלם יבערו הרעה מישראל, ולא היתה א"כ שאלתם שיתנו בני בנימן האנשים החוטאים לשאר השבטי' אבל שכל' כאחד ימיתום: והנה זכר שבני בנימן חרה אפם לפי שלא שלחו אליהם בני ישראל מתחלה ועשו הסכמה שלא מדעתם. וזכר מרוע אנשי בנימן שני דברי'. האחד שלא אבו לשמוע בקולם, ר"ל שאף שמיעת הדברים אשר שלחו אליהם לא רצו לשמוע, וכמו פתן חרש אטמו אזנם.