אברבנאל על שופטים כ:א

ויצאו כל בני ישראל וגו'. לפי שבאו נתחי האשה בכל גבול ישראל התפעלו הרואים אותם מאד, המה ראו כן תמהו מה זה נתחי אשה מי עשה הדבר הרע הזה ועל מה נעשתה? ויען ידעו שהיו שנים עשר נתחים רומזים לשנים עשר שבטי ישראל נתקבצו כלם כאיש אחד מדן ועד באר שבע ובאו אל ה' המצפה, יען היה בידיהם דבר מקובל שבמצפה תדבק ההשגחה אלקית מהקב"ה, כי שם נצח יהושע את המלכים אשר נאספו נגדו, ושם היה מזבח ובית תפלה, ושם היה בית ועד להיות ישראל מקובצים כי יהיה להם דבר, והיה התקבצותם לדעת מה זה ועל מה זה, וגם לדעת מי האיש משפחה או שבט שנכשל באותו עון כדי ששם יקבל ענשו, וז"ש (ב) ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלקים ארבע מאות אלף איש רגלי שולף חרב, והמפרשים חשבו שפנות העם הם ראשי העם שהתיצבו בתוך הקהל (שהיה הקהל ארבע מאות אלף איש) לשאול ולחקור איך נהיתה הרעה? ואין כן דעתי. וגם הפסו' לא יסבלהו, אבל יאמר שבהקבץ עמים יחדיו התיצבו כל השבטים פנות בפני עצמם, כי חנה כל שבט בפנה אחת ובצד נבדל מחבירו, וזהו ויתיצבו פנות כל העם, רוצה לומר כל העם התיצבו ועמדו נבדלים בפנות נפרדות כל שבטי ישראל, והיה מספר קהל עם האלקים בכללו ארבע מאות אלף איש והיו כלם רגלי, רוצה לומר שלא היו בעלי סוסים כי אם רגלים, וכלם שולף חרב איש מלחמה, והיה זה כדי שידעו מה הדבר הזה ומי השבט הנכשל באותו עון כמו שאמרתי: