אברבנאל על שופטים ב:ו

וישלח יהושע את העם וגו'. כבר התעוררו המפרשים למה נזכרו כאן הדברים האלה? ואמרו שלפי שעשו ישראל את הרע בעיני ה' (כמו שיזכור) הקדים לזכור שכל ימי יהושע לא עשו הרע, אבל אחרי ששלח אותם יהושע איש לנחלתו ומת הוא וכל דורו ואז השחית כל בשר את דרכו ועשו את הרע בעיני ה', כמו שיזכור סמוך לזה, ויהיה לפי זה שיעור הפסוקים, עם היות שיהושע נלחם מלחמות ה' ולקח את הארץ והנחילה לבני ישראל, ושלח העם איש לנחלתו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, (ז) ועם היות גם כן שעבדו העם את ה' כל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע (וביאר מי הם הזקנים, ואמר אשר ראו את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה לישראל, והם אשר ראו קריעת ים סוף ומתן תורה והמן ושאר הנסים, והזקנים האלה הם שהיו קטנים פחות מעשרים שנה ביציאתם ממצרים) הנה עם כל השרשים האלה שהיו עמהם, (ח) מיד כשמת יהושע בן נון עבד ה' שמת בן מאה ועשר שנים, (ט-י) ושקברו אותו בתמנת חרס, ושגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו (כאשר קם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את ה', ר"ל בידיעה מושכלת, וגם את המעשה, ר"ל וגם לא ידעו אותו בידיעה חושיית) השחיתו בני ישראל את דרכם כמו שיזכור. הנה התבאר מזה שלא נאמרו הדברים האלה בכאן כי אם לצורך מה שירצה לספר ולפרסם מה שיזכרו מרשעת ישראל, והותרה השאלה הששית: וחז"ל אמרו (עיין רש"י) בתמנת חרס מלמד שהיה תמונת חרס שהוא השמש על קברו של יהושע, כאומר חבל על אדם שעמדה לו חמה ומוטל בקבר: