אברבנאל על שופטים יט:ג

ושהלך האיש לדבר על ליבה להשיבה כי היה חפץ בה והלך עמו נערו וצמד חמורים, אחד מהם ללכת האיש בו והאחר להביא עליו את האשה, ואמר ותביאהו בית אביה וכתב רד"ק שהפילגש מצאה האיש בחוץ ותביאהו בית אביה וזה לא נזכר בכתוב, אבל ידמה שאמר ותביאהו כי היא סבבה שיבא הוא לבית אביה והנה היא הביאתהו שמה, לפי שהיא היתה הסבה בביאתו, (ד) והחזיק בו אבי הנערה להתעכב שם שלשת ימים אוכלים ושותים שמחים וטובי לב, כי היה איש נכבד ורצה לכבדו, (ה) וביום הרביעי השכים האיש בבקר לילך וחותנו אמר לו שלא ילך קודם האכילה אבל יסעד לבו בפת לחם, (ו) ואחרי אכלו (מאשר התמהמה באכילה) אמר אבי האשה שירצה ללין שם אותו היום וכן עשה. וביום החמשי קם האיש ללכת ואמר לו חתנו ג"כ שיסעד לבו קודם שילך ויתמהמהו באכילה עד נטות היום. רוצה לומר עד עבור חצי היום, בענין שהיה כבר השמש נוטה לרדת לצד מערב, (ט) וכאשר רצה ללכת אמר לו חותנו הנה נא רפה היום לערוב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהליך, והוקשה פי' זה הפסוק על המפרשים, ונראה לי שלפי שהיה נוטה היום ראה חותנו שלא היה אפשר שבאותו היום ילך האיש ויגיע לביתו, וכיון שבהכרח ילין באמצע הדרך אותו הלילה יהיה טוב שילין שם בביתו ג"כ הלילה ההוא ולא יסע משם ללון במלון אחר, ואם ילין שם בביתו ישכים בבקר ויגיע באותו יום אל ביתו, וז"ש הנה נא רפה היום, כי לא היה כבר השמש בגבורתו בהיותו קודם חצי היום, ולכן אמר לינו נא. ונתן הסבה ואמר הנה חנות היום לין פה. רוצה לומר הנה החנייה שתעשה בהכרח בדרך היום הזה, לין אותה פה ויטב לבבך כאן מה שלא ייטב כל כך במקום אחר והשכמתם בבקר והלכת לאהליך, רוצה לומר שבהשכמת היום הנמשך תלך ותנוע לביתך ולא תלין בדרך: