אברבנאל על שופטים יט:יד

(יד-טו) ויעברו וילכו ותבוא וגו'. זכר שבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן ושבא האיש ופילגשו ונערו ללון שם ושישבו ברחוב העיר אשר יעברו בה כל אנשי העיר ועכ"ז לא היה איש מאסף אותם הבית ללון (טז) ושבא זקן ממעשהו מן השדה שהיה מהר אפרים והיה גר בגבעה עם היות שאנשי המקום היו בני ימיני, (יז) ובראותו האורח שאלהו אנה תלך ומאין תבוא? (יח) והוא השיבו יותר ממה ששאל, כי הנה הודיע שהם עוברים ושבא מבית לחם והיה הולך להר אפרי', ואמר כי הוא באמת מהר אפרים היה, אבל הלך לבית לחם לעשות צרכו ועתה ישוב לבית ה' אשר בשילה, ואמר זה להודיע שהיה גר בשילה אשר שם ארון האלקים שהוא בירכתי הר אפרים כדי שיאספהו אל ביתו בלב טוב. והתרעם לפניו שאין איש מאסף אותו הביתה (יט) עם היות שתבן ומספוא יש לחמוריהם כי הכל הביא עמו וגם לחם ויין היה לו ולאשה ולנער שיאכל עמהם שהם עבדיהם, כמו שאמ' לי ולאמתך, או יאמר שלנער עם עבדי הזקן אשר אתו בבית אין מחסור כל דבר, כי היה די עמהם מה שיאכלו.