אברבנאל על שופטים יח:ז

וזכר שהלכו האנשים לישה וראו את העם יושב לבטח כמשפט צידונים, ואחשוב שצידונים היו אנשים סוחרים מתנהגים תמיד בהנהגות טובות בלי מלך, כמו שעוד היום עושים הויניציאנו"ש והפלורינטינו"ש והזינובישו"ש ושאר העמים אשר בארץ איטאליא"ה עומדים בהנהגותיהם בלי המלכת מלך בתוכם, ולכן אמר כמשפט צידונים שוקט ובוטח ואין מכלים דבר ואין יורש עצר, רוצה לומר אין מלך ושר גדול ביניהם אבל כלם אנשים שקטים מנהיגים את עצמם, ואמר שראו עוד שרחוקים היו מצידונים, רוצה לומר מצידון אשר בגבול ארץ ישראל לשיבאו בעזרתם, ודבר אין להם עם אדם, כלומר שום ברית כרותה שיבאו לעזרם בעת הצורך, ואמר כמשפט צידונים, לפי שהיה צידון קרוב לארץ ישראל והיו הם גם כן מתנהגים בזה האופן ולא היה לאלה פחד מישראל, לפי שלא היתה ארצם מארץ כנען. (ח-ט) וחזרו האנשים המרגלים והודיעו כל זה לאחיהם ואמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו לבוא וגו', ופירושו אצלי שיקומו מהרה ויעלו ללכוד לישה כי ראו אותה טובה מאד והיו מצווים אותם שישתקו מזה ולא ידע איש בכל אלה ואל יתעצלו, (י) וכבואם ימצאו עם שוקט ובוטח לא יחסר כל בה, והיה צווי השתיקה כדי ששבט אחר לא יקדם ללכדה כי היה ליש כמו שאמרתי חוץ מהנחלה, ואלה בני דן לא לקחוה על פי הנחלה והגורל כי אם בזריזותם והשתדלותם. ולפי שהיתה חוץ לארץ כנען לכן אמרו אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ, רוצה לומר אשר בארץ ישראל שהיא הארץ הידועה והטובה: