אברבנאל על שופטים יח:כא

והנה החגורים חששו אולי בני העיר יבאו אחריהם ולכן שמו הטף והמקנה שהביאו עמהם מביתם והכבודה. רוצה לומר המטלטלים וכל דבר משא שמו כלו לפניהם, (כב-כג) ואז כאשר אנשי בית מיכה רדפו אחריהם והשיגום והיה מיכה צועק, החגורים אמרו לו מה לך כי נזעקת? והוא השיבם (כד) את אלקי אשר עשיתי לקחתם, (רוצה לומר הפסל שעשה מכסף אמו והאפוד והתרפים אשר עשה משלו) ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד, ר"ל ומה נשאר לי עוד שלא לקחתם, וא"כ איך תאמרו אלי מה לך? (כה) והם השיבוהו שאל ירים קולו פן יפגעו בו אנשים מרי נפש אשר הולכים במחנה ויהרגוהו ויהרג הוא וכל אנשי ביתו הבאים עמו, (כו) ואז חזר מיכה לביתו אבל וחפוי ראש, (כז) ובני דן באו לישה ולכדוה ויכו את העם אשר בה ואת העיר שרפו באש, ואין הכוונה ששרפו הבתים (כיון שהיו באים להתישב בהן) אבל ששרפו המתים ומאכליהם והע"ז אשר בבתיהם וגלוליהם ועצביהם, או שרפו אותה כדי להפחיד את כל סביבותי' כדברי המפרשים, ובנו את העיר וישבו בה: וזכר שבני דן הקימו הפסל אשר הביאו מבית מיכה לעצמ' ושישב שם עד יום גלות הארץ. וגלות הארץ לא אמר כאן על גלות ישראל מעל אדמתו בימי הושע או בימי צדקיהו. וגם לא על גלות בני גד וראובן שהיה הגלות הראשון, אבל אמרו על הזמן שבו גלה הארון ונהרגו בני עלי ורבים מבני ישראל, ועליו אמר המשורר ע"ה (תלים ע"ח פ' ס"ז ס"ב) ויטוש משכן שילה וגומ' ויתן לשבי עוזו ותפארתו ביד צר וגו' ויסגר לחרב עמו וגו', והמורה על זה באמת הוא אמרו אחר זה וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלקים בשילה, וזה יוכיח שלא עמד שמה הפסל כי אם כל ימי היות בית האלקים בשילה לא עוד, כי בימי שמואל הנביא ע"ה חלילה וחס שישב בישראל פסל ומסכה בפרסום גדול כזה. הנה התבאר שפירוש כל ימי היות ארון האלקים בשילה אינו מתיחס להתחלת הזמן שהיה הארון בשילה כי אם לסופו, לומר כי מהזמן ששמו בו הפסל התמיד עד שנעתק בית האלקים משילה, ושלא עמד עוד שם כי אם עד אותו זמן גלות הארון שזכרתי, ולזה לא אמר עד גלות ישראל מהארץ, כי אם עד גלות הארץ ירמוז למה שאמרתי. ותמה אני מרש"י ז"ל שכתב עד יום גלות הארץ בימי סנחריב בפעם הראשונה, והנה לדבריו לא כתב שמואל ספר שופטים כמו שקבלו חז"ל, (ב"ב פ"א י"ד) ואיך אמר א"כ ששמואל הסיר מהארץ את האשרה ואת העשתרות אם נשאר פסל מיכה במקומו? אבל לפי האמת אז הסירוהו גם כן, והוא הזמן שהועתק המשכן משילה. והותרה עם זה השאלה הששית: