אברבנאל על שופטים יג:א

פרשה שמינית במראת מנוח ואשתו אשר ראו ולידת שמשון. תחלתה ויהי איש אחד מצרעה וגו', עד וירד שמשון תמנתה וגו', והנה שאלתי בפרשה הזאת שש שאלות:

השאלה הראשונה מה היה המלאך הזה שראתה אשת מנוח? ואם היה נביא כדעת רלב"ג שחשב שהיה פנחס, אם כן למה לא אכל גדי העזים ואמר לא אוכל בלחמך? ולמה לא גלה שמו ואמר והוא פלאי, והוא עלה בלהב השמימה? ואם היה מלאך אלהי כפשט הכתובים, מה היה צורך באותה מראה לאשת מנוח? כי אף ששמשון לא יהיה נזיר מן הבטן לא יקצר יד ה' מהושיע את ישראל על ידו, כל שכן שכבר יוכל להיות נזיר אח"כ מנדרו, ומה לו שיהיה נזיר מן הבטן שהוצרך לבא עליו המלאך? השאלה השנית מדוע באה מראת המלאך ההיא אל האשה ולא בא אל מנוח לא בפעם הראשונה שאמר וירא מלאך ה' אל האשה ולא בפעם שנית? שעם היות שהתפלל מנוח יבא נא עוד אלינו, הנה לא בא לשניהם יחד כי אם לאשה ראשונה, כמו שאמר ויבא מלאך אלהים עוד אל האשה:

השאלה השלישית במה שספרה האשה למנוח מדברי המלאך שהוסיפה בהם מצד וגרעה בהם מצד, אם התוספת אמרה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו, והמלאך לא אמר עד יום מותו, והגרעון כי הוא אמר ומורה לא יעלה על ראשו, ואמר והוא יחל להושיע את ישראל, והיא לא אמרה זה לבעלה:

השאלה הרביעית במה שהתפלל מנוח שיבא איש האלהים להגיד מה נעשה לנער היולד, והיא ביאה בלתי צריכה, אחרי שכבר אמר כי נזיר אלהים יהיה הנער, ובהיותו נזיר כבר צותה תורה מה שיעשה כל ימי נזרו, ולא היה אם כן צריך שיבא לזה עוד איש האלהים, כ"ש שכאשר בא לא שאל ממנו כי אם משפט הנער ומעשהו, והוא באמת דבר אחר בלתי דיני הנזירות:

השאלה החמשית בתשובת המלאך למנוח, כי הוא שאל מה יהיה משפט הנער ומעשהו? והמלאך השיבו מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר וגו', כל אשר צויתיה תשמור, ולא אמר אם כן דבר מהנער כי אם מהאשה, כ"ש שזה כלו כבר אמרו אליה, ומה התועלת בהשנות הדברים? השאלה הששית בגדי העזים שהקריב מנוח, אם ראשונה במה שהוא אמר למלאך שיעשה לפניו גדי עזים, רוצה לומר לאכול, והמלאך השיבו ואם תעלה עולה לה' תעלנה, ולמה השיבו המלאך בענין העולה אם מנוח לא דבר בה ולא שאל עליה? ושנית באמרו ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה', ואם הוא לא היה יודע כי מלאך הוא, והיה מביא גדי העזים שיאכל ממנו, איך העלהו על הצור לעולה לה'? והנני מפרש הפסוקים באופן שיותרו השאלות כלם: