אברבנאל על שופטים א:יז

ומיד כשעלו מהכנעני הלך יהודה ושמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה וגומר, (יח) וילכד יהודה את עזה ואת גבולה וגו', וקשור הפסוקים יורה שבני קיני עלו מעם הכנענים שהיותם יודעים שבני יהודה היו רוצים להלחם בם, ולכן זכר שאחרי שעלו מהם נעשתה המלחמה הזאת. וחז"ל אמרו (ספרי פר' בהעלותך דף י"א) שבני ישראל נתנו עיר התמרים שהיה יריחו לבני קיני, ודרשו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' לנו והיטבנו לך זו דושנה של יריחו, ושהם הניחום ובאו ללמוד תורה מעתניאל בן קנז הוא יעבץ. והנה זכר אחר זה (יט) שהיה ה' את יהודה ויורש את ההר, ר"ל כי בעזרת האלהים ירשו את כל ההר, אבל העמק לא הורישו, וזהו כי לא להוריש את יושבי העמק כי רכב ברזל להם, רוצה לומר שהיה ה' את יהודה להוריש את ההר אבל לא היה ה' עמהם להוריש את העמק, ואמרו כי רכב ברזל להם. פירושו אצלי ולא להוריש את יושבי העמק ולא כי רכב ברזל להם. והיה מלת ולא מושכת עצמה ואחרת עמה, ויהיה כוונת המאמר שאעפ"י שהיה רכב ברזל להם (רוצה לומר לכנעני) הנה לא נמנעו מפני זה להכבש, כי אם מפני שלא היה ה' את יהודה, כי אין מעצור ביד השם להושיע ברב או במעט. ואמנם למה לא היה עמהם העזר האלהי להוריש את יושבי העמק, כתב יונתן ותריכו ית יתבי טורא בתר כן דחבו ולא יכילו לתרכא ית יתבי מישרא, הנה ייחס הדבר לפשעי בית יהודה שחטאו אח"כ, ולכן לא התמידה עמהם ההצלחה. והרלב"ג כתב שלפי שהעמק היה בנחלת שמעון לכן לא הורישום, כי האל יתברך לא ייעד כי אם שיתן נחלת יהודה, לפניהם לא נחלת שמעון. והרד"ק כתב שהניחם הש"י לנסות בם את ישראל, והוא באמת הדעת היותר מתישב. ואומר אני שמפני זה רצה האל יתברך שיכבשו ההר ולא יכבשו העמק, לפי שמבואר הוא שהיה גבורה גדולה לכידת ההר וירישתו מירישת העמק, והוא ממה שיורה שלא היה מבלתי יכולת ה', כי אם מהסבה שזכרתי. ולהכריח עוד שהיה זה לפי שלא נעזרו מאת האל ית' לא מחולשתם אמר, (כ) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק, ר"ל איך תאמרו שלא עצרו כח להלחם ביושבי העמק כל בני יהודה? כי הנה לכלב נתנו (ר"ל יהושע וכל ישראל ולא בני יהודה לבד) את חברון, והוא לבדו ירש את שלשה בני הענק, כ"ש וכ"ש שיוכלו בני יהודה כלם להוריש את יושבי העמק, אם לא שלא רצה האל ית' מהסבות הנזכרות. ועם זה התבאר למה נזכר זה בכאן והותרה השאלה השנית: