אברבנאל על יהושע ח:כט

ואת מלך העיר תלה על העץ וגו', ויקימו עליו גל אבנים וגו'. לפי שעל המעט יקרה שיתפשו המלך במלחמה, כי הוא אם שיברח או ימות על מרומי שדה, לכן ראה יהושע את המלכים אשר תפשו חיים לתלותם, והיה זה כדי שיראו אותם מרחוק ביום תלותם ויכירו וידעו כי המלך הוא, אם לישראל כלו שישמחו בראותם אותו תלוי על הנס, ואת האויבים הלוחמים גם כן שירך לבבם בראותם המלך הוקם על נתלה כאחד הפחותים, ובעת ערב צוה לקברו, לפי שעם היות שאינם מבני ישראל שמצוה עליהם (דברים כ"ח כ"ג) לא תלין נבלתו על העץ הנה עשה זה כדי שלא יטמאו הארץ, כמו שאמר (שם) ולא תטמא את אדמתך, כי המת שאינו נקבר מטמא את הארץ, להיות גוף האדם בהיותו חי יותר שוה מכל שאר הבעלי חיים, ובמותו יצא מהשווי יותר מהרה מהם, ולזה יבאיש האיש המת במהרה יותר מאשר יבאישו הבעלי חיים אחרים, וכן לעתיד בגוג ומגוג אמר (יחזקאל ל"ט י"ב) וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, והקימו עליו גל אבנים וציון גדול בפתח שער העיר, לאות כי נקבר שמה מלך אותה עיר, ויתפרסם זה לשאר מלכי הארץ וייראו מלהלחם עם ישראל, והותרה השאלה הששית: