אברבנאל על יהושע ז:כד

(כד-כה) ויקח יהושע את עכן וגו', ואת בניו ובנותיו וגו', וירגמו אותו וגו', הטיב לראות הרלב"ג בפי' הפסוקים האלה, שהוליכו שם בניו ובנותיו לראות המשפט ושישמרו מעשות עוד כדבר הרע הזה לא להמיתם, ולזה אמר אחרי זה וירגמו אותו באבנים, ר"ל לעכן לבד, שכשאר היו מוליכין אותו להמית הנה אנשי המחנה היו רוגמים אותו באבנים מרוב כעסם עליו, ואחר כך אמר וישרפו אותם באש, ירצה לעכן לשורו ולצאנו ולכל אשר לו וגו'. ואמרו עוד ויסקלו אותם באבנים, ירצה שהיה שריפתם אחרי סקלו אותם באבנים רומז לבעלי חיים אשר לו. והר' יוסף קמחי ז"ל פירש כי ויסקלו אותם באבנים כסום באבנים אחר השריפה והקימו עליו גל אבנים שכלו אחד, ולפי שלא מת שם אדם כי אם עכן לבדו, לכן אמר (כו) ויקימו עליו גל אבנים, כי עליו הקימוהו ולא על בן או בת שלא מתו שמה. ואם אפשר (בלתי שנאמר) שמתו גם כן בניו ובנותיו, תהיה הסבה לפי שבא תקלה על ידו ובסבתו, והשם אמר הוא וכל אשר לו, שכלל בזה בנים ובנות, כל שכן אם היו קטנים שאז הם נענשים בעון אביהם שהם נחשבים כממונו. ואחז"ל (במ"ר פר' כ"ג דף רפ"ד) עכן נשרף על שלקח מן החרם ונסקל על חלול שבת שגנב בשבת, שבשבת נלכדה יריחו. ומה שכתבתי הוא הנכון כפי הפשט, והותרה השאלות חמשית וששית: