אברבנאל על יהושע ו:ו

ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים וגו'. זכר איך קיים יהושע מצות האל, ושקרא ראשונה לכהנים וצוה אותם שישאו הארון ומלבד הכהנים הנושאים הארון ילכו עוד שבעה כהנים ובידיהם שבעה שופרות לפניו, וכן צוה יהושע והכהנים גם כן אל העם (ז) עברו וסבו את העיר, וצוה שהחלוץ יעבור לפני הארון. ואין ספק שהאל לא צוה שיקיפו את העיר כי אם אנשי המלחמה, אבל יהושע הבדיל מהם החלוץ והם בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שיהיו עוברים לפני הכהנים, והיה זה כדי שאם יצא מהעיר אדם להכות בהם ימלטום החלוץ, ואחריו היו הולכים הכהנים בשופרות ואחריהם הארון ואחריו המאסף והם שאר אנשי המלחמה הסובבים שהם גם כן אחרי הארון, כדי לשמור אחורי המקיפים, והיו אם כן החלוץ לפנים ואנשי המלחמה מאחור והארון בתוך. ותרגם יונתן המאסף, שבטא דדן שהיה מאסף לכל המחנות: